אני אמא

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה יודע ש...

הייתי מורה המון שנים,

בעיקבות כך שסגרו את בית הספר שבו עבדתי - פרשתי לגמלאות, בפנסיה מוקדמת.

ומתחילת השנה  אני פינסיונרית צעירה ושמחה.

ההתחלה היתה לא קלה, לא היה בשביל מה לקום בבקר,

הרגשתי חסרת תועלת, כלום כזה...

לאט לאט התחלתי להנות...

היום כשאומרים לי שאני לא עושה כלום,

מיד אני עונה, אני עושה...

אני מציירת, סורגת, אופה, מבשלת, פעילה בבית הספר של אורי,

מתעסקת בקרמיקה, ומחפשת דברים נפלאים בחיים,

מה שמעולם לא ממש היה לי זמן לעשות.

כיום אני ממש נהנת,

ומפליא עד כמה רין לי זמן.

כייף לי אם העיסוקים שלי,

כייף לי עם זה שאני לא בלחץ תמידי.

ולא,

בנתיים אני עדיין לא ממש מחפשת עבודה אחרת,למרות שאי שם מאחורי הראש,

אני יודעת שיבוא הרגע שאני  אצטרך למצוא עבודה

אני גם יודעת שזה לא יהיה קל.

כרגע זה עוד לא מאד מאד מעסיק ומטריד אותי.

יש לי מן תחושה כזו שאני צריכה לכבד את הזמן הזה, להנות ממנו, להפיק ממנו את המקסימןם.

והעתיד?

הוא ידאג לעצמו.

זהו פסל שעשיתי בקרמיקה.