אני אמא

הבוקר בזמן ארוחת הבוקר אמר לנו אורי שכואבת לו הבטן מאד,

והוא רוצה מד חום.

ברגע הראשון זה באמת נראה שכואב,

בבחינה מחודשת הרגשתי שזה לא בדיוק כך.

אורי נשכב על המיטה וככשאלתי איך הוא מרגיש הוא טען, שהכאב עבר לרגל,

אז כבר הייתי בטוחה- כאב בטן ברגל... אכן "מחלה" קשה.

שאלתי את אורי האם הבטן כואבת באמת או שאולי כואב לו בית ספר,

אוריקי, ענה לי שכואבת לו הבטן אבל גם כואב בית ספר,

הבנתי שהילד רוצה להשאר בבית- הסכמתי, תוך שאני אומרת לו שני מבינה שלא בא לו,

אבל זה לא אומר שבכל פעם הוא ישאר בבית.

עכשיו הוא בבית,

שיחק בחילי הפימוביל.

קרא את המתכון לעוגיות ולמד על 1/2 ו-3/4

הוא כותב יומן על מה הוא עושה ביום הזה.

הוא צופה בטלוויזיה.

אכל ארוחת בוקר עם אמא בבית.

כרגע הבצק לעוגיות נמצא במקרר,

עוד מעט נרדד וניצור עוגיות חייכנים אותן יקח אורי מחר לכיתה.

מאוחר יותר אולי נלך לחפש תחפושת,

אני מאמינה שדווקא התנעת המצברים הזו תהיה טובה לו.

אני מקווה שהוא ילמד לבוא ולומר לנו - לא בא לי...

אני מקווה שאני אדע מתי לומר אין בעיה תשאר או לומר לא היום אתה הולך,

נשמור את הזכות ליום חופש להזדמנות אחרת.

הרי גם לי לעיתים לא היה כוח וחשק ללכת לעבודה.

רק בריאות לכולם!