אני אמא

הכנתי לארי ולי לאכול פאנקייק.

אורי בקשב שאסים לו מייפל על הפנקייק שלו.

שמתי לו, והוא החליט להוסיף עוד קצת לעצמו.

ואז..

נשפך לו המון מייפל על הצלחת והשולחן.

אני... התעצבנתי וכעסתי,אפילו צעקתי.

כן אני יודעת, זה לא היה בכוונה,

ואם הוא לא ינסה הוא לעולם לא ילמד לשלוט ביד ובבקבוק.

ובעצם לא קרה כלום, רק מייפל שנשפך.

אורי התחיל לבכות, הוא נבהל מזה שנשפך המייפל ונבהל מהתגובה שלי.

גם אני נבהלתי מהתגובה שלי,

למה לכל הרוחות אני מוציאה עצבים ותיסכולים על הנסיך המדהים הזה שלי,

והוא באמת ילד נהדר, שכל כך עוזר ועושה ומשתף פעולה.

שניה אחרי שכעסתי לקחתי אותו אלי חיבקתי חזק והתנצלתי כי באמת...

הנזק לא היה כל כך נורא!

ואני אומרת לעצמי עכשיו,

פרופורציות!!

רק פרופורציות.

למה כל כך כעסתי?

למה הגבתי ככה?

כמה טוב שמיד התאפסתי ולקחתי אחריות והתנצלתי.

מקווה שאורי יזכור מכל זה ש...

גם אמא טועה.

גם אמא מתנצלת וזה נכון להתנצל.

גם אמא לפעמים מאבדת פרופורציות - אבל חוזרת לעצמה. 

ושאני מאד אוהבת אותו.

וזה הכל בסדר.

יום נהדר!