אני אמא

ממש ממש לפני החג.

השנה הבית שלי לא נקי.

בין כאבי רגלים לוירוס בטן,

והיום נפילה רצינית, הבית שלי לא נקי.

את השבת האחרונה ביליתי במיטה,

אבא נסע עם אורי לבקר את איל, ואני היתי במיטה.

אחר כך חזר נח ויצא איתו לשחק כדורגל

ואני עדיין במיטה,

בוכה כי כל מה שרציתי זה קצת מנוחה מהכאב.

היום כבר קמתי בסדר,

בטיפשותי לא אכלתי מספיק,

יצאתי עם אורי לקניון לכמה מתנות וסידורים,

הסוכר צנח לי,

ואני נפלתי, אורי שהחזיק לי את היד נפל איתי יחד.

הרגל נחבלה, ובקרסול נקע.

לא ידעתי עם לצחוק מהפדיחה או לבכות מהכאב הכל כך חזק ברגל.

וממש אבל ממש לא היה לי כייף.

ברוח הפוסט שבו החלטתי שאני עושה הכל בשמחה ואהבה,

הלכתי עם אורי ואבא לסרט מקסים - מר פיבודי ושרמן

סרט לו קיבלנו כרטיסים מדודה של אורי,

מאד נהננו,

זה לא היה סרט בתלת מימד, והגעתי למסקנה שאני מעדיפה

סרטים בדו-מימד, אולי זה עיניין של גיל - אורי חלק עלי נמרצות.

זהו,

שיהיה לכולם פסח שמח,

והמון אביב.

שיהיה עליז,

וחם ואוהב.

יהיה כשר (למי שזה חשוב)

ורק בריאות וטוב לכולם.