אני אמא

היינו אצל אחי בליל הסדר,

היה נפלא!

המון ילדים = המון רעש!

תינוק אחד שבדיוק למד לעמוד!

ילדה אחת מדהימה ששרה לנו את כל מבחר שירי החג בשיבושים מתוקים!

ילדי כיתה א' שקראו לראשונה בהגדה בקול רם לעיני ואוזני כל המשפחה - הם זכו כל אחד בזמן שלו למחיאות כפים,

אני כמובן כמעט בכיתי כשאוריקי שלי קרא, כל כך יפה וברור .

אוכל, ואוכל ואוכל אהה שכחתי גם במון קינוחים.( אני הכנתי מוס שוקולד, קצפת לבנה - לאורי ועוגה ממש טעימה )

חרוסת של סבא - הכי הכי טעימה.

דגים בשקדים של סבתא - כל השנה אנחנו מחכים לזה, והשנה זה יצא טעים במיוחד.

ההורים שלי היו מאושרים שכולנו, פרט לאחותי שהיתה בצד השני של המשפחה, היינו יחד.

הדרך לשם ללא פקקים, אם כי מהצד השני לאורך כל הדרך ראינו פקק אחד ארוך ארוך.

ודרך חזרה הייתה חלקה וכייפית, ואפילו חניה ע"י הבית מצאנו יחסית בקלות, ערבי שבת וחג הם קצת בעייתיים כאן.

הבוקר קמנו ליום חג שקט ונחמד.

אורי אמר שהוא לא אוהב מצות, אז כמסורת משפחתי הרטבתי לו אותה עטפתי במגבת וחיכיתי שתתרכך קצת,

זה כבר היה טעים יותר.

אחר כך הוא  טען שהחרוסת קצת פחות טעימה משנה שעברה כי אחי עשה אותה יחד עם סבא,

חסר קצת טעם של הידיים של סבא... אמר וזלל מצה עם חרוסת.

במשפחה שלנו יש אם חד-הורית,

אורי שאל אותי איך זה יכול להיות,

יש אמא יש ילדה אבל אין חבר או בעל, ואין לילדה אבא...

לשניה היתי בהלם..

מה עונים???

והחלטתי שרק לומר את האמת זו הדרך הנכונה,

ספרתי לו שרופאים עוזרים לאישה שמאד רוצה להיות אמא להפוך לאמא.

שכדי שיהיה תינוק צריך זרע מאבא וביצית מאמא,

וכשהם נפגשים אז נוצר הנס הזה.

אורי הבין ואמר "אההה בטח כשמתנשקים זה יכול להצליח."

ואם אין אבא או אמא, אז מבקשים תרומה של ביצית או זרע,

ואז מערביבים בצלחת פטרי... ומחזירים לבטן של אמא אז נוצר תינוק.

ההסבר סיפק את אורי,

הוא אמר לי ש"בטח מחזירים מהפופיק..."

בהמשך השיחה, אורי טען שבטח אלוהים היה יכול לעשות את זה בלי שיהיה כואב,

ולדעתו, הרופאים הם כמעט כמו אלוהים...

יש משהו בדבריו אני חייבת להודות.

ממש כייף לנהל שיחות עם  הילד הזה, הוא כל כך כייפי וחכם ותמים וצמא לידע ומאתגר בשאלות.

זהו שיהיה:

UY GOU MNU ICMLiii

(אם משהו לא הבין  רק תהפכו את המסך.....)