אני אמא

אנחנו נהנים בחול המועד  הזה.

ביום חמישי היינו בקרקס האש והמים, מאד מאד נהננו,

אני וגם אורי ואבא נשארנו פעורי פה מהיכולת לאקרוטבית,

מהיכולת הפיזית של אנשים.

אחר כך הסתובבנו בתחנת הרכבת הראשונה פה בירושלים,

המון המון אנשים היו שם.

לי היה מאד מאד נחמד ומרגש לפגוש חברה מן העבר,

יחד עבדנו במוזיאון ישראל לפני מעל ל-30 שנה, כששתינו היינו סטודנטיות.

הפתיע אותי מאד שהיא זכרה וזהתה אותי.

למעשה הזמנו כריסים ליום ד' בארבע אחר הצהרים,

אבל בגלל הפקקים וחוסר האירגון שלנו הגענו רק בארבע וחצי...

בכניסה אמרו לנו לאין טעם להכנס כי הפסדנו כבר חלק גדול,

ושנוכל להכנס להצגה מאוחרת יותר בשש וחצי.

שאלתי אם נוכל להמיר את הכרטיסים ליום למחרת,

וקופאי אמר בחיוך גדול שאין בכלל בעיה...

שנבוא מתי שנרצה פרט לארבע ששם שאז יהיה עמוס.

די הופתעתי מהיחס המקסים שלהם.

ושוב הוכחתי לעצמי ש...

שווה לנסות - מקסימום נצליח!

אתמול אבא נסע לבקר את איל,

אורי ואני היינו יחד במגרש המשחקים המקסים שבנמל.

אורי כל כך נהנה שם.

מטפס מתנסה מתנדנד מוציא מרץ ומתחבר עם כל מיני ילדים אחרים.

מרתק לראות איך ילדים מהר כל כך מחברים ומשחקים יחד.

זהו,

יש עוד כמה ימים.

נמשיך להנות....