אני אמא

היום כשחזרו אורי וחברו מבית הספר נכנס אורי לאמבטיה,

ו.... סגר את הדלת,

כשסיים את עינניו, הוא לא הצליח לפתוח את הדלת...

גם אני כשניסיתי לפתוח את הדלת לא הצלחתי.

ניסיתי לדחוף, למשוך ולא הצלחתי.

אורי אמר-

אין בעיה נתקשר למכבי אש הם יעזרו לנו,

שנים של צפיה בסמי הכבאי מביאה את הילד למצב שהוא יודע את תפקידיו של הכבאי.

וכך עשיתי, התקשרתי למכבי האש בניסו לעזורלי דרך הטלפון אבל-

אורי ישב לו באמבטיה, ואמר ליש לי מים ואני בסדר אל תדאגי,

(אתמול בבקור האפיפיור נתקעתי בפקק ואמרתי לאבא מה היה לי רע, היה לי מים ורדיו מי צריך יותר.)

חיכינו למכבי האש הגיעו שלושה שני גברים ואישה אחד,

ראשית התפלאתי ומאד שמחחתי שיש איזה כבאית אישה,

הם פתחולאורי את הדלת היה מעניין לראות מה הם עשו,

הכבאי בקש בקבוק קולה, לנו בבית אין קולה,

אז הכבאי הלך למיחזורית והביא בקבוק...

למה דווקא קולה??? כי הפלסטיק בו יותר עבה,

הוא פרס את הבקבוק ויצר מעין קלף, אותו הכניס בין המשקוף לדלת, וכך הוא פתח את הדלת.

החבר של אורי היה מאד נרגש מעצם ההזמנה של מכבאי האש, ובצדק.

אורי יצא מהאמבטיה, מחוייך אמר תודה לכבאים.

אז זהו זו החוויה שלנו היום.....

בליבי הודתי לסמי הכבאי שבזכות הציפה בו ... היה לאורי הבטחון שהכל יהיה בסדר,

הוא לא פחד ולא בכה, רק שתה מים, ולכלך את הריצפה.

עכשיו החלטתי שאני מחליפה את הדלתות בבית....