אני אמא

אתמול נפגשנו עם איל שונית ומירה במנל בתל-אביב.

ישבנו לנו הארומה, אכלנו שתינו ויחלקנו מתנות.

קנינו לאיל לחג שני ספרים, לשמחתנו נרשמה התלהבות רבה מהספרים.

אורי קיבל משחק בו יש לחפור בגוש גבס ולגלות אביר שלו חרב ומגם,

בהתחלה אורי לא התלהב, הבוקר בבית שהוא התחיל לחפור, נרשמה התלהבות רבה.

אחרי האכול השתיה והפטפוטים, הלכנו לקבלת שבת של בית-תפילה ישראלי שהיתה בנמל.

כל כך נהננתי, אניאוהבת את המסגרת היראשלית הזו.

הרב תקע בשופר. תמיד השופר מרגש אותי מאד.

ואל מול השמש העוד מעט שוקעת לתוך הים זה היה עוד יותר מרגש.

אחר כך היתה קבלת שבת, מיוחדת לשבת הראשונה של שנת תשע"ה

עם שירי שבת ישראלים וחלקי תפילה מהמקורות.

כשהרב הכריז על תפילה דמומה הוא אמר את העמוד הסידור התפילה המיוחד

הוא הוסיף ואמר שגם תפילה פרטית מהלב טובה באותה מידה.

זה נפלא בעיניי, לא תמיד מה שכתוב הוא נכון לי עצמי, לא תמיד המתפלל יודע לקרוא, 

לא תמיד התילפה מתאימה לאיש/ה מסויים והוא/היא הוזמנו לשאת תפילה משל עצמם.

הזכיר לי את הסיפור הנפלה שלימדתי לא פעם בבית הספר,

סיפור שנקרא "התפילה שבלב" (אני מקווה שאני לא טועה בשם הסיפור)

אני מאד מאד נהננתי, רקדתי וקפצתי עם אוריקי.

בשלב מסויים אורי השתעמם וגלי הים נתנפצו בחוזקה על הקיר

אורי הלך קרוב קרוב והתרטב הייטב.

מכל הלב! והילד היה מאושר, ורטוב...

הילד היה מאושר.

ומה אני צריכה יותר מזה?

אבא אומנם קצת דאג שמא הוא יתקרר ויהיה חולה מזה שנרטב,

והלך לחפש לקנות לו חולצה יבשה, הוא לא מצא.. ובנתיים אוריקי התייבש.

אני קניתי לי דיסק עם שירי התפילה של בית-תפילה ישראלי.

היה יופי של התחלת שנה,

וזה מבטיח שהשנה החדשה תהיה פשוט  נפלאה!