אני אמא

קצת לפני ראש השנה הגיע מייל מבית-ספר על תוכנית ההזנה שצפויה להכנס לרווחתם של ההורים והילדים.

אני, אחרי ששנים עבדתי בבית ספר עם תוכנית ההזנה ממש לא התלהבתי מהעניין.

האוכל בתוכנית ההזנה הוא תעשייתי מאד, עם המון שמן ואבקות מרק למנהן.

שלא נדבר על כך שארוחה מאוזנת היתה.... שניצל (תעשיתי..) עם אורז ותירס...(ובעברית, פחממה עם פחממה...)

הפרי היה לא פעם ממש לא באיכות נורמאלית והירקות.

יחד עם זאת מחיר של 350 ש"ח ל-4 פעמים בשבוע לאורך כל השנה, כשלא צריך להתעסק עם האוכל בבקרים.

מה גם שכל הילדים אוכלים יחד,

לומדים לאכול בנימוס,

טועמים דברים חדשים,

ויש גם קטע חברתי בארוחות האלה.

מאד מפתה.

בבית ספר נאמר לנו שצריך שמאה אחוז מההורים ירשמו ויפקידו כסף, וזאת כדאי להכנס לתוכנית,

לא נאמר לנו מי הקטרינג, לא נאמר לנו מה יהיה בארוחות האלה.

אחרי המון המון חשיבה, ובעיקר בגלל שלא רציתי שהילד שלי יהיה חריג,

החלטנו אבא ואני שנצטרף לתוכנית ההזנה

אתמול התקשרו אלי מתוכנית ההזנה ואמרו לי שבגלל שאורי אלרגי לבוטנים וקווי

אין להם אפשרות לספק לו אוכל שהוא בוודאות ללא עקבות של האלרגנים,

ולכן אורי לא יוכל לאכול בהזנה של בית-ספר.

הם המליצו לי על בדיקות מקיפות בנושא האלרגיה באסף הרופא, (דבר שמתוכנן לנו..)

מצד אחד שמחתי, הרי מלחתחילה לא ממש רציתי את האוכל הזה,

ומצד שני התעצבתי, הילד שלי יהיה שונה.

ספרתי לאורי את שאמרו לי,

אורי אמר לי,

אמא זה לא נורא שאני אהיה שונה,

ביד המורה זה בסדר להיות שונה...

ביד המורה כל ילד הוא אחר.

התרגשתי.

המסר של בית-ספר עובר נהדר לילדים,

לילדים ברור שאחר זה בסדר....

ערב נהדר!!