הבקר עשינו מבצע חיסוני שפעת.
תמיד חשבתי שלא נורא אם אוריקי לא יקבל חיסון,שפעת זה לא דבר נורא,
ובמידה והוא יהיה חולהאני הרי בבית איתו, ולכן לא חיסנתי.
בשנתיים שלוש האחרונות בכל חורף אורי קיבל דלקת ריאות,
הקיץ גם אובחנה אצלו אסטמה קלה,ויש לו משאף ונטולין שמידי פעם
בעיקר כשהוא האינטראקציה עם בעלי חיים, הוא זקוק לו.
עם הגילוי המאד לא נחמד הומלץ לנו לתת לו חיסון נגד שפעת,
כי בעצם הדלקת ריאות מתפתחת משפעת.
כרגיל אצלי,
דחיתי ודחיתי ודחיתי...
והיו לי המון סיבות טובות לדחות (או שמא נגיד, תירוצים מצויינים)
והיום סוף סוף הלכנו לעשות לאורי חיסון,
ובהזדמנות זו עשינו גם אבא ואני חיסונים.
בהתחלה עד שאורי ראה את המזרק הוא לא פחד,
ואז הוא ראה את מזרק והילד נלחץ...
אחרי דיבורים ושכנועיים,
בסופו של דבר אורי כמו אורי ישב על הכסא כמו ענק וקיבל את החיסון.
עכשיו אני רק מקווה שלא תהיה תגובה רצינית מידיי והילד לא יהיה לנו חולה.
באותה הזדמנות גם אבא ואני עשינו את החיסון,
לאבא זו היתה הפעם הראשונה,
אני כבר מקבלת את החיסון הזה כמה שנים,
וזאת כי היתה לי שנה עם 6 פעמים שפעת בחורף אחד.
מאחלת לכולם המון בריאות!