אני אמא

בבית ספר של אורי יש בכל יום ד הצגה,

הצגות נחמדות של תיאטרון הקרון ואחרים, אנחנו ועוד רבים מחבריו של אורי רכשו מנוי בבית ספא,

כך שבכל יום ד' עד פורים יצפו הילדים בהצגה.

בבוקר לקחנו אותו לבית-ספר ואמא של חבר תפסה אותי ואמרה לי... אקח את אורי אלינו,

הם הרי משחקים כל כך יפה יחד..

אחר כך אקח את שנהם להצגה בבית ספר,

ואז תבואו לאסוף אותו.

אבל מה...

האוטו שלנו הלך לטיפול, והיה צריך זמן לסיים את הטיפול,

לכן העלתי שאלה בווטאףפ הכיתתי, ושאלתי אם יש משהו שיכול להביא לי את הנסיך הביתה.

לא עברה רבע שעה וקיבלתיהודעה מאמא של חבר,

אני אחזיר אותו, הסירי דאגה מלבך.

ואחר כך באו עוד ועוד הודעות.

כל כך כייף לדעת שיש כזו עזרה הדדית בכיתה הזו

כל כך כייף לדעת שאני יכולה בלי להרגיש לא נעים לפנות ויהיה מי שיעזור לי.

נכון זה אנחנו ההורים בנינו את זה, אבל זה משפיע גם על הילדים,

הם מקפידים להתקשר זה לזה כשמשהו חולה.

הם מקפידים לעזור זה לזה כשלמשהו קשה, בתורה חשבון או סתם כי היום לא מוצלח.

וזה ממש תודות למחנכת המקסימה שלהם.

וכך, חזר אורי בערב עם אמא של חבר לכיתה,

עמוס חוויות בית-הספר,

מהביקור אצל החבר,

מההצגה

ומהנסיעה עם חבר אחר הביתה.

הילד שלי גדל..

עכשיו הוא מבקש מפתח הביתה, וטלפון סלולארי-

"אמא ככה אוכל לדבר איתך וללכת לחבר בלי בעיה.."

מרגש.

וכן כנראה שלא ירחק היום ונקנה ילד מכשיר סלולרי....

יום נהדר!