היום באיחור אופנתי של שבוע בגלל השלג ציינו בבית הספר את יום המשפחה.
תלמידי כיתה ב' שהנושא השנתי שלהם הואאני והמשפחה ערכו טקס
מרגש.
מכבד.
משלב.
מלא באהבה.
מלא בשירים ריקודים וקטעי קריאה.
מאה אחוז מהילדים השתתפו,
ושוב כמו תמיד ביד המורה כל ילד הראה את הטוב מאד שבו.
ילדים עזרו זה לזה,
הדריכו זה את זה,
והיו נפלאים.
הם דברו בטקס על אחים ואחיות,
התפקיד של אורי היה לומר איך הרגיש כשנולד האח הקטן,
זה היה קצת מצחיק מאחר ואורי מעולם לא חווה לידה של אח,
ויחד עם זאת הוא עשה את זה מקסים.
אני בכיתי נמרצות כשהילדים שרו ורקדו את "ילד של אבא" של מוקי,
ובסוף השיר עמדו ילדים על אותיות על גבם בהם היה כתוב,
"אבא אני אוהב אותך".
שרו ביחד את "בית חלומותיי"
ואת אחד הבתים דיקלמה הילדה מקסימה בקול ברור.
ואחרת שרה בסולו מקסים.
אחר כך היתה ארוחת בוקר טעימה, ובריאה,
אנחנו היינו אחראיים על יוגורט עם גרנולה פירות ומעט מייפל.
שאותם הכנו בבקר בעבודת צוות משפחתית.
לאחר הארוחה נתבקשנו להכנס לכיתה וכל ילד נתן להוריו ברכה שהכין.
היה כייף ומרגש,
כאמור בכיתי, ואורי בסוף אמר לי-
אמא את בכית....
לך תסבירי לו שהתרגשתי עד מאד.
ממש כייף לי לדעת שאנחנו משתייכים לכזו קבוצה מקסימה ואיכותית.
קבוצה מלאת אהבה ושמחה וטוב.
ואיזה כייף שאנחנו יחד עד כיתה ו'.
שתהיה שבת נפלאה.
של אהבה משפחה ושמחה!