אני אמא

אני אוהבת את הימים האלה, ימי החג.

אוהבת את המשפחתיות.

אוהבת את הביחד.

אוהבת את האוכל...(ומנסה לשמור לא להגזים)

אוהבת את המחשבות על  מה שהיה ומה שיהיה.

אוהבת את הסיכומים, ואת ההבטחות הקטנות לשנה החדשה.

זוכרת ימים אחרים.

שהחגים היו בשבילי סיוט.

לפני אבא ואורי.

לפני שהיתי שלמה איתי.

לפני שהשלמתי עם עצמי.

ימים שחשבתי שכל נגדי והכל מתמוטט.

ימים שלא ראיתי אור.

לפני תשע שנים, בתקופה זו חשדתי שאני בהריון.

היה לי מוזר בגוף.

היתי מאושרת, ומפוחדת במקביל.

לעולם, לעולם לא אשכח,

הלכתי לענת ויוסי חברים שלי ביום ראש השנה -

ספרתי לענת הגוף מוזר...

היא כבר חגגה את מה שאני עוד לא העזתי בכלל להאמין ולחשוב עליו.

כמה ימים אחר כך, הבדיקה הביתית חייכה אלי חיובי.

ובדיקת הדם רק אישרה בחיוך מאושר.

ומאז.

החגים אהובים עלי במיוחד.

אז מכאן אני מאחלת לכל אותם אנשים שהתקופה הזו בשנה קשה לו במיוחד,

שהלוואי שבשנה החדשה התהפכו היוצרות, והחלגים יהיו חביבים עליכם.

וכל מי שכיף לו ונעים לו ..

זכרו זה לא מובן מאליו.

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב.