אני אמא

ימים קשים עוברים עלינו.

רצח ופיגוע ועוד רצח... ועוד אדם שרץ עם סכין לעבר אדם אחר.

ואני החלטתי אף-על-פי-כן כמו מונטי פייתון....

to always look at the bright side of life.

הרי רק טוב יביא איתו טוב, ככה לפחות אני מאמינהה.

אז נתחיל:

אישה אחת עם מנשא ותינוק קמה ברכבת לאדם כפוף וזקן,

ואז אמא אחרת לקחה את בנה עליה כדי שהאמא עם המנשא תוכל לשבת.

אורי שמע על אוול שקרה לאדם מוגבל, ומייד אמר שזה לא נכון לא ככה מתנהגים,

כי מילדים מיוחדים לומדים דברים מיוחדים, ואם הוא היה המנהל,

היה מזמין את המוגבל מסביר לו ומלמד אותו ואם היה לו קשה, הוא היה מצמיד לו סייע כדי שיעזור לו איפה שקשה.

היום אמרו בטלוויזיה שלקראת אצמע השבוע יגיע היורה,

וגשם ישטוף את הארץ,

אולי ישטוף גם את כל השנאה והפחד שבו אנחנו חיים.

עוד אספר,

שאנשים עושם צעדים ענקיים כדי להרפא ממכות ותראומות, ומצליח להם.

ולסיכום אגיד,

שחגים וחופשים עם המשפחה כל כך צמוד כל כך הרבה ימים הוא פוטנציאל לויכוחים וריבים,

אבל כייף לקחת את זה למקומותצ של להכיער עוד משהו באנשים הכי קרובים לנו.

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב. (גם היום ולמרות הכל)