אני אמא

בבית ספר של אורי בטלו את משמרות הזה"בב של הילדים בגלל המצב....

(המצב זו מילת קוד לפחד ממפגעים עם סכינים, מברגים ושאר כלי משחית)

בקשו מהורים לבוא למלא את מקומם כדי לעזור לילדים לחצות את הכביש.

אז הבוקר, התייצבתי, אני ועוד אמא למשימה,

לקחנו אפודים ומקלות ועלינות למעבר החציה,

כילדה אני זוכרת את מעבר החציה המסויים הזה, גם אז עמדתי שם במשמרות בטיחות.

אז עמדנו שם 20 ד' ועזרנו לילדים מבוגרים וקשישים לעבור את הכביש.

זכינו להמון ברכות מהעוברים ושבים,

מהנהגים, ומנגי המוניות והאוטובוסים.

הם ברכו אותנו והודו לנו על התנדבותינו.

האמת היה ממש כייף, נהנתי,

הזכיר לי שכשהייתי קטנה עמדתי שם במשמרות ואז ירדתי חזרה לבית הספר

ונפלתי בכל המדרגות....

נזכרתי שהיתה לימשמרת אחת עם המון המון גשם.

ושחזרתי הביתה כל כך רטובה.

שמחתי שיכולתי להראות לבן שלי נתינה והתנדבות.

שמחתי שיכולתי לעזור להורים אחרים להיות בטוחים שהבן/בת שלהם שמורים.

שמחתי לעזור לקשישים שם.

הלוואי שתלמידי כיתה ו' יוכלו לחזור למלא את תפקידם,

כי אז נדע שהגל הרע חלף.

ואז....

הלכתי לאוטו וראיתי חתול חמוד יושב על גג האוטו האדום שלי...

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב!