אני אמא

לאחרונה אני עוברת תקופה מוזרה.

משהי שאני מאד אוהבת זקוקה לעזרה שלי.

צר לי לראות אותה במצוקה שלה,

צר לי לשמוע כל הכאב שלה.

ויחד עם זאת אני כל כך שמחה שאני שם בשבילה.

אני שם

לתת עיצה,

לחבק,

לתמוך.

אני רואה שזה משפיעה גם על אבא ואורי.

הם מקסימים ומבינים.

אורי נקשר אליה,

משחק איתה ומזמין אותה לטורנירים במשחקים..

היא שמחה לצאת לכמה זמן מהצמקום בו היא נמצאת,

אל עולם של ילדות וצחוק, חסרי בעיות.

אורי גם לומד שאפשר ורצוי לתת לאחר,

כמו גם שכדאי וחשוב לבקש עזרה משהו שסומכים עליו.

אוטרי מצא בה אחות גדולה שמעולם לא היתה לו, וגם לא תהיה.

היא מצאה בו אח קטן... שהיא מפנקת מלמדת משחקת.

מופלא בעיניי הקשר הזה.

לדעתי כולנו הרווחנו.

הלוואי שהיא תצא מהר מהר מהמקום הרע בו היא נמצאת עכשיו,

למקום רגוע שליו תומך ואוהב.

אנחנו אותה הרווחנו, בגדול!

זהו להפעם,

תחשבו טוב, יהיה טוב!