אני אמא

יום חמישי הוא יום עמוס לאורי.

בית-ספר,כשבבקר הם נוסעים לגן הבוטני לגדל ולטפל בצמחים.

אחר כך המשך יום בבית ספר.

אנחנו מוציאים אותו מוקדם מהרגיל (2:20 במקום 3:10) 

כדי ללכת לשעורי אופק, לילדים מצטיינים.

אורי חוזר בימי חמישי כמעט בשבע בערב.

חוזר תמיד כל כך מאושר, כל כך מלא חוויות, כל כך מחוייך.

באופק אורי לומד  תיאטרון, שמעצמו הוא בטח לא היה בוחר, כך שאני שמחה שבחרו בשבילו

אני לא הצלחתי עדין להבין מה הם עושים שם, בהתחלה אורי קיטר ולא אהב,

אתמול הוא כבר אמר שיהיה לו כייף.

ומתמטיקה הוא השיעור השני שלו, שם הוא ממש כוכב, כייף לו. והמורה בבדיחות קורא לו הפרופסור המטורף,

ואורי מאושר מהכינוי...

מתמטיקה זה הצד המאד מאד חזק אצלו.

אז כן בבקר קשה לו לקום ליום כל כך עמוס, 

החיוכים בסוף היום שווים את זה.

אז הכי הכי כייף בעולם זה...

לראות אותו מאושר שם, שמח מאותגר מחוייך במקום בו מבינים איך הראש של אוריקי עובד.

זהו להפעם,

תחשבו טוב, יהיה טוב.