אני אמא

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה יודע שאני מורה בפנסיה.

לפני שלוש שנים נסגר בית הספר בו עבדתי,  ובעיקבות כך ועוד סיבות פרשתי.

כבר שלוש שנים שאני חיה את החיים בהמון המון שמחה.

כיף לי להתעסק בדברים שאני אוהבת.

כיף לי להיות אמא במשרה מלאה.

כיף לי שיש לי את האפשרות שכשאני לא מרגישה טוב אני לא חייבת לקום ולתפקד.(ולצערי זה קורה לא מעט...)

כיף לי, שאין לי את הלחץ הנוראי הזה שחייתי בו בתקופה שעבדתי.

אני בריאה יותר, רגועה יותר, שמחה יותר....

אבל...

לאחרונה אני מחפשת לצאת לעבוד..

גם כי כלכלית קשה, וגם כי אני מחפשת עיניין חדש.

מחפשת עבודה שתתאים לי...

משהו של חצי יום.

או משהו שאוכל לעשות מהבית.

משהו שאעשה בשמחה ובאהבה.

אין לי רעיון מה לעשות.

אולי עבודה של מספר פעמים בשבוע.

אולי משהו בשעות הבוקר...

לא יודעת מה.

לא יודעת איך להתחיל.

לא יודעת מה אני באמת באמת רוצה.

ויחד עם זאת אני יודע שאני צריכה לעשות.

ברור לי שאני צריכה לעשות,

שהדברים לא יבאו אלי סתם ככה..

מרגישה לחוצה.

יום נפפלא,

וכמו שאני תמיד אומרת...

נחשוב טוב יהיה טוב.

אורלי

עריכה מאוחרת...

רק גמרתי לכתוב פוסט ו.. קיבלתי הודעה על איזו עבודה....מקווה שיצא מזה משהו נפלא.

(ולמרות זאת ... עדין מחפשת את עצמי.)

איך אחותי אומרת רק צריך לבקש....