אתמול היה אירוע סיום של כיתה ג' בבית ספר יד המורה.
מזה כחדש אנחנו ההורים והמחנכים מתכננים את היום הזה.
היום התחלק לשלושה חלקים.
חלק ראשון כרגיל יום למודים רגיל של כיתות ג'.
בסוף יום הילדים כל ילד קיבל חולצה במידה המתאימה לו ובנדנה לבנה
על שנהם כתוב...
"הכוכבים של יד המורה"
הם החליפו את החולצות שלבשו וכל הילדים היו בחולצה אחידה ובנדנה.
ןכך צילמה אותם אחת האמהות...
חלק שני היה טיול בוואדי הקרוב לבית הספר של הילדים עם מדריכי הצופים.
שנה הבאה בכיתה ד' הילדים התוקים האלה יצטרפו לצופים,
וזו היתה הכרות ראשונית שלנם עם הצופים בכלל, ועם מי שיהיו המדריכים שלהם בפרט.
אורי לא כל כך רצה להצטרף לחלק הזה,
בעבודה משותפת שלנו של המחנכת המדימה שלו פנינה ויועצת בית הספר,
כשבין השאר הצענו לו שלא יצא אלא יהיה איתנו יעזור לנו לארגן, או שאני אצטרף אליו,
בסופו של דבר החליט אורי שהוא הולך עם חבריו.
כל כך היתי גאה בו.
הם עשו שם את הפעילות וחזרו עייפים ואדומים ישר לשתיה של מים....
החלק השלישי היה בגן משחקים שהיה הגן הצמוד הבית שבו גדלתי...
בו היו מילות ברכה חלוקה של שי קטן לצוות,
שי אותו הכנו אנחנו ההורים עם הילדים.
אוכל, והילדים כמו ילדים רצו שוב ושוב לגן המשחקים ושחקו שם.
אני גאה באורי.
גאה ביכולת שלו לומר אני פוחד.
גאה ביכולת שלו לבקש עזרה.
ולקבל אותה בידיים פתוחות.
בית הספר שלו שבו רמת הרגישות לילדים כל כך גבוהה, כל כך מחבקת, מקבלת.
כל כך מנסה ומצליחה לעזור לתמוך ולעודד כל ילד וילדה באשר הוא.
אז זהו אורי בדרך לסיים כיתה ג'.
וחוץ מזה אני מתחילה בדרך חדשה.
מקווה ובטוחה שיהיה לי טוב.
בהזדמנת אספר....
תחשבו טוב,
יהיה ממש טוב.
אורלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי