אני אמא

אתמול השתתפתי בטקס פרישה ממערכת החינוך.

היה נחמד....

זה התחיל בקבלה של פרסומת של בנק מסד, שוקולד בצורת לב וסבון בצורת ורד....

אחר כך נעמדנו בתורים לא מאורגנים ולא מסודרים לקבל תעודת הוקרה ושי.

כאיה למשרד החינוך הכל היה כל כך לא מאורגן...

הם סידרו את תעודות לפי שנת פרישה, ואז לפי סדר הא-ב.

כל כך הרבה אנשים לא זוכרים באיזה שנה פרשו...

כך שהיו צריכים לעמוד בשני תורים שונים האחד לברר מתי פרשו ושני לקבל את השי.

ומורים ... לא יודעים לעמוד בתור והבאלגן חגג.

אז נכנסנו לאולם ענק,

בו היה כיבוד ליאישית לא ממש היה טעים אבל זו אני, מקווה שאחרים אהבו.

לא היו מספיק כסאות לישיבה... 

הכייף היה לפגוש חברות מתקופת העבודה בבית הספר.

ולפגוש את הגננות של אורי שזוכרות אותו קטן והשווצתי במה שהוא עכשיו.

לאחר הכיבוד נתבקשנו ללכת לאולם אחר,

שם נאמו לנו אנשי הסתדרות המורים, 

שאגב במאי מתקיימות בחירות להסתדרות המוריפ ועל כן זו היתה תעמולת בחירות לשמה.

כל אחד דיבר על כמה הוא נפלא ומוצלח..

עד כמה הוא עוזר עזר ויעזור לכל אחד,

וכשמהיא אמרה שזה לא ממש מורגש כי במשכורת שלנו לא עלתה סתמו לה את הפה....

לקינוח קיבלנו את נדב אבוקסיס שהצחיק אותנו כל כך.

יכולת האילתור, היכולת להגיב לקהל במידי...

צחקנו המון.

רוצה לומר תודה על השי, והתעודה והצחוק..

תודה על החברות שפגשתי שם.

חבל שהכל היה רווי בפוליטיקה הפנימית של הסתדרות המורים.

תחשבו טוב יהיה טוב,

שבת שלום,

אורלי