אני אמא

מחר, ב-5:30 בבקר מתחילה שיגרה חדשה. (ולמה כל כך מוקדם, בעיקר בגלל מקדם  ההסטריה שלא אאחר לבית-הספר חלילה.)

מחר אני ממש חוזרת לעבודה,

לא ליום,

לא לכמה שעות.... אלה לכל השבוע.

לכל הזמן עד.....חופשת חנוכה......  

ואוּרי יהיה אצל המטפלת כל היום.

השבוע היינו אצלה, אוּרי נשאר שם לבד.

היא שלחה אותנו להיות עם עצמנו, לאיזה שעה שעתיים.....

לא הצלחנו להבין מה לעשות עם הזמן. אזהלכנו לסופר-פארם, וכדי לפצות את עצמי....

קניתי למתוקי גרביים בצורת עכבר עם אוזניים כאלה וזנב.

היתה שם גם פרה כזו ונורא התלבטתי.... כרגע ברור לי שלא ירחק היום ולאוּרי יהיו גם פרות בגרביים.

גמרנו את הסיבוב בסופר-פארם,ואמרתי למאיר, זהו נלך לקחת את האוצר,

אבל הוא הסתכל על השעון עוד לא עברה אפילו שעה ... אז ישבנו לשתות קפה....

אחרי כן הלכנו לקחת אותו.

הוא שמח כל כך לקראתנו. ויחד עם זאת היה כל כך בשלווה והנאה בידיה של המטפלת.

למחרת בבקר שוב לקחנו אותו, והוא חייך ושמח כשראה אותה.זה עשה לי טוב.

לאוּרי שלי יהיה טוב עם המטפלת.

ושוב הלכנו לנו...

ולא הבנו בכלל איך חיינו בלעדיו,

לא הצלחתי להזכר במה היתי עושה לבד לפני אוּרי ומאיר.

איזה כיף שיש לי אותם.

ספק בצחוק ספק ברצינות אמרתי למאיר, "לדעתי, היא (המטפלת) בכלל צריכה לשלם לנו,  אנחנו נותנים לה את אוּרי שלנו...."

אבל אני יודעת שאני מוכנה לשלם והרבה כדי להיות בטוחה שאוּרי בידיים הכי טובות בעולם. כן, אין ספק שאני הייתי עושה עבודה הכי טובה לבד, אני יודעת גם שלחזור לעבודה זה הדבר הכי נכון בשבילי ומכאן כמובן גם לאוּרי שלי.

אז זהו שישה חודשי חופשה, (חלק שמירת הריון וחלק חופשת לידה- שהיא הכל חוץ מחופשה...)מסתיימים מחר.

מחר מתחילים החיים האמיתיים......

איזה כייף/פחד.....