אני אמא

אתמול היתה שבת יפיפיה.

שמש.

אבל לא חם מאד.

החלטתי שאני רוצה להגשים פנטזיה.....

דברתי עם אבא ואמרתי לו... "בא נגשים לי פנטזיה...

נלך לגן משחקים....

זה מה שעשית כל כך הרבה פעמים עם האחיינים שלי וחלמתי לעשות עם ילד משלי."

ננדנד את אוּרי בנדנדה.

נתגלצ' במגלשה.

נשב לנו על הדשא.

בסביבות אחת עשרה כך עשינו.

ארזנו תיק.

בקבוקים עם מים.

מטרנה.

קליליות.

טיטולים.

בגדים להחלפה.

וכמובן מצלמה.

לקחנו את האוצר שלנו לגן משחקים.

היו שם עוד המון הורים שחשבו שזה יום נהדר ויצאו לטייל.

אוּרי שלנו התגלצ' (עם עזרה של אמא)

ישבנו ביחד משפחה שמחה  על הדשא.(ואוּרי קרע אותו.)

(אני רק שואלת את עצמי למה אנשים לא יכולים לקחת את הזבל שלהם איתם כל כך היה קשה למצוא נקודה אחת ללא שקיות במבה בסלי וכו')

נגענו במרקם של העץ. (ואוּרי ישב על ענף של עץ זית והצטלם)

ונגענו באבן. (אורי רצה להכניס לפה)

אכלנו לנו קליליות (אבא ואוּרי התחרו מי אוכל יותר - אבא ניצח...טוב זה לא חכמה..)

אני כל כך נהנתי.

החיוך לא עזב אותי למשך שעות.

והיה לי כוח למליון מטלות. 

כל כך הרבה  אנרגיות קיבלתי משעתיים במגרש משחקים עם אוצר קטן שבוחן את העולם.

כל כך הרבה אנרגיות קיבלתי מהגשמה של פנטזיה...

הלוואי שהשבוע הזה יהיה כיפי כמו השבת שחלפה.