לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 63

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

פוסט מבולבל...


בכל יום ויום אוּרי גדל ולומד עוד משהו, זה  ממש מרתק.

נהדר לראות איך הוא פותר לעצמו בעיות.....

השאלה הנשאלת היא איזה בעיות יש לתינוק בן 8 וחצי חודשים....(יוו איך הזמן טס!!!)

 

בעיה מספר 1:

אוּרי באמבטיה והברווז ברח לו מהיד. מה לעשות?

אני החלטתי לראות מה הוא יעשה ולא נתתי לו מייד את הברווז.

פיתרון לבעיה:

אוּרי עושה תנועות כמו בשחיה ברווז האמבטיה מתקרב אליו. ואורי תופס אותו ישר לפיו.

 

בעיה מספר 2:

המשחק שעושה צלילים רחוק, אמא לא מבינה שאוּרי רוצה אותו. אוּרי עוד לא זוחל.

מה עושה הילד???

פיתרון לבעיה:

אוּרי מתגלגל, מתהפך ומתהפך עד שהוא מגיע למשחק שלו.

 

בעיה מספר 3:

אנחנו משחקים על השטיח. אני מראה לאוּרי קוביה ומכסה אותה בצלוחית.

לאן נעלמה הקוביה?

מה יעשה  הילד??

פיתרון הבעיה:

אוּרי מרים את הצלוחית והופ, הנה הקוביה.

וכשאני מנסה לבלבל אותו ושמה על השטיח עוד צלוחית גם אז אוּרי מוצא את הקוביה.

 

בעיה מספר 4:

אבא ואמא עייפים. מתים למעט שקט ומנוחה אחרי יום עבודה ויום פעילות. אוּרי... רוצה לשחק .

מה יעשה הבונבון שלנו???

פיתרון לבעיה:

אוּרי עושה לאבא עיניים. מרים את הידים למעלה ואומר לאבא בשפת אוּריים "אבא קח אותי" ואבא לא יכול להתנגד...

 


היום נזכרתי ביום שאוּרי נולד.

ברגע שהראו לי אותו בשניה הראשונה כשהוציאו לי אותו מהבטן.

בעוצמה האדירה של הרגע ההוא.

באהבה שהציפה אותי, שבעצם מציפה אותי עד היום בעוצמות ענקיות, שהולכת ומתגברת בכל רגע ורגע.

נזכרתי בפנים הקטנטנות שהיו לו.

נזכרתי באותו יום, בהדסה עין-כרם.

נזכרתי שרק יצאתי מחדר ניתוח וראיתי את אמא, וראתי את דודה שלי. ואת גיסי.

נזכרתי הרגלים עוד היו רדומות אבל אני התקשרתי  לבית -ספר לדרוש שיכתבו על הלוח, שילדתי בן (לא ידענו מה יש לנו בבטן..)

נזכרתי שאחי וגיסתי עם תינוקת בת חודש הגיע הם והכלבלב הכתום שאוּרי כל כך אוהב.

נזכרתי שעדנה חברתי היקרה הגיע היא והברווז הצהוב.

נזכרתי במקלחת הראשונה אחרי הניתוח ובלילה הראשון. ובבוקר הראשון שאחרי איך הלכתי לקחת את התינוק שכל כך ייחלתי לו שכל כך רציתי.

שמתי אותו עלי ו.... נשארתי איתו כך, המון המון זמן.

נזכרתי ונזכרתי ודמעות עמדו לי בעיניים מההתרגשות.

התרגשתי שזכרתי כל כך הרבה.

התרגשתי לחוות את החוויה מחדש.

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 19/2/2008 17:12  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-21/2/2008 10:29




60,788
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)