אני אמא

כמו בכל יום רביעי גם היום הייתי עם אוּרי שלנו כל אחר הצהרים לבד.

יום רביעי זה היום בו אבא נוסע לבקר את אחיו הגדול של אוּרי שחי עם אמא שלו בתל-אביב.

כמו בכל יום רביעי, שיחקנו לנו על השטיח.

שרנו נד-נד ואוניה עם כנף כשל יונה.

עשינו התעמלות ביחד.

הסתכלנו על ספרים. קראתי לו בספר החדש שקנינו לו היום.

שירים של פניה ברגשטיין, שירים שאני זוכרת מהילדות שלי שאמא שלי היתה מדקלמת לי אותם.

אוּרי הרס את המגדלים שבניתי מקוביות.

הצליח בכל פעם למצוא את הקוביות שהחבאתי.

בשלב מסויים, גם אמא צריכה שניה לעצמה, הלכתי לי לואוּרי נשאר על השטיח.

אחרי שתי דקות בערך אני רואה ראש קטן מציץ מהדלת....

ראש עם חיוך ענק.

אוּרי שבימים האחורנים החל לזחול (אמנם על הגחון כמו בצנחנים אבל ממש ממש מהר),הגיע לבקר אותי.

ועל פניו חיוך ענק - כבשתי את היעד הגעתי לאמא!!

אחר כך הנחתי את אוּרי בקצה אחד של השטיח והלכתי לצד השני, וקראתי לו "אוּרי, בוא אלי בוא אל אמא חמוד"

קראתי לו ועשיתי תנועות של בוא ואוּרי החמוד בא, התקרב אלי,  והגיע עד אלי.

כל כך התרגשתי.

כל כך נהנתי.

אחר כך עשיתי לאוּרי אמבטיה,

ועכשיו אנחנו בעיצומו של תהליך ההרדמות,

אוּרי במיטה,

עם מוצץ, ואחת מהחיות פרווה שלו,

וכל שניה הוא זורק את המוצץ כדי שאבוא לתת לו אותו....

ואני, הולכת נותנת  מוצץ ושוב בפעם ה....

מי יודע כמה אומרת

לילה טוב לילד טוב, חלומות של זהב לילד נפלא. קרא לנו אם תזדקק לנו.

ועוד נשיקה.

ועוד אחת....

בסוף הוא ירדם....

זה הרי הריטואל של כל יום.

כל כך נהנתי היום עם אוּרי.

זה פשוט קסם הגדילה ההתפחות הצמיחה שלו.

קסם לראות שהוא מבין, הכל.

קסם ראות שהוא גדל ומתפתח.

קסם לראות את הרצון שלו להשיג.

קסם לחיות במחיצתו של התינוק המדהים הזה.