אני אמא

יווו כל כך חיכיתי לחג הזה!

חיכיתי לחפש את אוּרי שלנו.

חיכיתי להכין איתו משלוחי מנות.

חיכיתי לקחת אותו לסבא וסבתא ולהראות להם.

חיכיתי!

פורים הוא ממש חג של ילדים.

לפני שאוּרי נולד, הרבה לפני....

אחותי היתה גרה קרוב אלי, ואז הייתי בשיא הכיף,

לפני פורים עוזרת לה להכין תחפושות לילדים

(אז היו לה שניים... עכשיו כבר יש לה שלושה)

ובבקר, כשהם היו צריכים להתחפש לגן,

 היתי מגיעה מוקדם, ובהמון הנאה מאפרת אותם,

 ועוזרת לאחותי לחפש אותם,

והם תמיד היו להם רעיונות, אחד זכור לי במיוחד,

 הדחליל מהקוסם מארץ עוץ.

אז בכלל תפרנו את התחפושת מיוטה.....

ואז, אחותי וגיסי לקחו את עצמם, את הילדים ואת כל הדברים ועברו דירה,

רחוק ממני......

וכבר לא הייתי בעשיה של פורים.

השנה שוב.... ארני בעינינים....

כבר לפני שבוע קניתי לאוּרי רעשן,

ולימדתי אותו להרעיש איתו (ומאז הוא מתמיד בלהרעיש.... מה שנקרא גול עצמי)

ביום שאני התחפשתי לבית ספר שמתי לו את הכתר על הראש

 ואוּרי מאד מאד לא אהב את זה...

נו, באמת, גבר גברי כמו אוּרי עם כתר של מלכת הלילה????? באמת לא מתאים.

מזמן מזמן קיבלנו שתי תחפושות,

האחת של ארנבון חמוד עם אוזניים ורודות.

והשניה של יפני- זו בעצם תלבושת אמיתית של ילד יפני....

התלבטתי מה לחפש את אוּרי....

ובסוף מזג האויר קבע בשבילנו.....

היה מאד חם,

לא רציתי להלביש לאוּרי בגד עם פרווה,

מה גם שעל הגוף ישר צריך להלביש לו רק כותנה (בגלל בעית עור שנקראת אטופיק דרמטיטיס)    

אז, חיפשנו את אוּרי שלנו ליפני.

מזל שאבא, שבחייו הקודמים חי מספר שנים ביפן, ידע איך בדיוק להלביש את כל החגורות למינהן.

אבא גם הסביר לי שכתוב על הבגד שהוא בגד של פסטיבל....

ועל אחד החגורות כתוב ילד זהב....(מה שנכון במאת האחוזים לגבי אוּרי)

ההתרגשות מבחינתי היתה אדירה.

אתמול אוּרי היה יפני,

הכנו משלוח מנות לסבתא וסבא קניתי לאוּרי צבעים כאלה מיוחדים וציירתי איתו ציור

כתבנו ברכה

והלכנו לארוחת שבת,

היו שם גם כל שאר ילדי המשפחה מחופשים...                                          

הרגשתי כזו הרגשה נפלאה, ,גם לי יש ילד וגם אני מחפשת אותו.

היום אני מקווה ללכת לסבא וסבתא השניים ,

שוב עם אוּרי מחופש ושלוח מנות וציור שאכין יחד עם אוּרי...