אני אמא

סימנים שאורי גדל....

אורי אוהב לטייל בעגלה, בעיקר הוא אוהב ללכת למגרש משחקים,

פעם הוא פחד מהמון הילדים שם עכשיו הוא מסתכל עליהם בעיניין.

פעם כשהייתי רוחצת את המתוק שלי הייתי משתמשת בכלי קטן (פקק של השמפו) לשפוך עליו מים.

אחר כך עברנו לכוס חד פעמית...

ועכשיו אנחנו משתמשים בקופסא של חומוס.

ניסיתי לשפוך עליו מים עם המקלחת אבל זה מפחיד אותו. אז זה יחכה עוד קצת.

עכשיו כשאני עושה משהו כמו להכין לו אמבטיה או אוכל, הוא בא ומסתכל עלי,

בוחן ולומד. הוא מנסה לפתוח כל ארון בדרך. מפחיד.

 

פעם הייתי אומרת לו "אוּרי לא" הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו...

היום הוא יודע שלא... פירושו... לא  וזה לא מוצא חן בעיניו.

הוא מנסה לגעת בכל מיני דברים ואני לא מרשה זה מסוכן.

וכשאני אומרת לו "אסור אוּרי - אמא לא מרשה"

הוא מסתכל עלי במבט שובב

כאילו אומר לי...

"למה את חושבת שאני אקשיב ללא שלך אני חייב להתנסות...."

אבל אני בשלי.

אוּרי מסביר את עצמו נפלא, כשהוא רוצה משהו הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה

ואיך לבקש  את זה.

ואם חלילה לא הבנו....

הוא מבהיר לנו הייטב מה בדיוק הוא רוצה.

כשאני אומרת לו "אוּריקי חמוד צריך חמש טיפות"

הוא נשכב בשקט על השידה (נדיר אצלו, לשכב בנחת)

ופותח את הפה.

הוא יודע לבקש לראות ביו-טיוב את:

http://youtube.com/watch?v=lyjq9RJ-_yM

ומסתכל על זה בחיוך ענק.

 

והכי הכי כייף זה כשאנחנו באים למטפלת והוא זוחל עלינו בכזו מהירות.

מחבק אותנו ומחייך חיוך ענק.

כנראה שהוא יודע שאנחנו הכי אוהבים אותו בעולם.

פעם הוא רק הסתכל עלינו.. ועוד לפני כן בכלל לא הזיז לו..

אוּרי בן עשרה חודשים ממש בנאדם עם אופי, עם רצונות משלו וידיעה ברורה שהוא יודע מה הוא רוצה.

הלוואי שתמיד ידע לבקש את מה שהוא רוצה.

הלוואי שתמיד ידע לעמוד על שלו.

הלוואי שתמיד ידע שיש גם סמכות ...