אני אמא

הבטחתי לעדכן בעיניין הביקור בבית חלומותיי.

והבטחות צריך לקיים,

אז ביום שישי בבקר ארזנו את הדברים,

ואת עצמנו ונסענו לבית חלומותיי.

אמנם מאיר בדק במפה איך מגיעים.. (אנחנו ודרכים זה ... משהו מאד לא שייך אחד לשני)

ובכל זאת בגלל שילוט גרוע וזה שלא הכרנו את הדרך טעינו...

בסופו של דבר אחרי טיול קצר ברחבי ישראל הגענו.

בדרך גילינו שאוּרי שלנו תינוק בן המאה העשרים ואחת לא מוכן לנסוע עם חלונות פתוחים,

רק מזגן הבנאדם אוהב (בניגוד לאמא שלו שממש אבל ממש לא אוהבת מזגן)

הגענו, קיבלנו מכת חום ולחות... אמא'לה.... ירושלמים שכמונו לא רגילים לכזו לחות.

נכנסנו פנימה ולא כל כך הבנו מה קורה, ואז ראינו את הבריכות ואת המתנפחים.

לקחתי את אוּרי למתנפחים, עליתי עליהם למרות משקלי הרב... ושחקתי איתו אוּרי היה מאושר,

ואז לקחנו אותו לאכול, גילנו שאוּרי אוהב טונה....

החלטנו שלמרות שלא כל כך מומלץ, בגלל האטופידרמטיטיס שלו להכניס אותו למים.

קנינו לו בגד ים הגייס, עם ציור של פו הדב הלבשנו אותו, מרחנו במקדם הגנה, אבא לקח אותו למים

(לאמא לא היה בגד ים איתה..........)

אוּרי כל כך נהנה...

הוא החליק במגלשה עם אבא (למרות שאבא לא הכי אוהב בעולם מגלשות)

וצחק והשתולל במים.

אחר כך הם הלכון לבריכת פעוטות אוּרי החזיק לאבא ידים והלך לאורך כל הבריכה.

הוא ישב במים והשפריץ לכל מקום.

והיה כל כך מאושר.

כאב הלב להוציא אותו, אבל אמא פולניה שכמוני (פולני זה אופי לא מוצא...) התחילה לדאוג לעור שלו.

יצאנו מהמים, פגשנו את אחות של מאיר עם בעלה והבן, אכלנו יחד פירות, אוּרי להתלבש על אשכול ענבים ירוקים שסבתא שרה שלחה לו.

ואז אמרו לנו שלמעלה יש כמו ג'יבורי כזה מקורה וממוזג.

עלינו למעלה.

החיוך על פניו של אוּרי היה שווה הכל.

הורדנו אותו מהעגלה והוא התחיל לזחול חופשי,

יאמר לזכותו של אבא שלא לקח אותו כל שניה לידיים ונתן לו להיות עם שאר הילדים.

הוא עלה על הבימבות.

התגלש במגלשות.

הסתובב בצלחות,

דיבר באוּריית עם הדגים.

היו כמה דברים שמאד ריגשו אותי:

כשהוא ראה מזלג וכף משחק הוא חיפש את הצלחת המתאימה והתאים,

עשה כאילו הוא אוכל,

כלומר הוא מבין את ההקשרים...

אוּרי ידע לקחת את מה שלקחו ממנו,

ידע לעמוד על שלו בתור למגלשה הקטנה...

הרי בבית אין לו צורך בכלל לעמוד על שלו הוא מקבל מיד....

אז אולי זה בונה אותו את הביטחון העצמי שלו?

או אולי זה שהוא עם עוד ילדים אצל שלומית?

מדהים היה לראות אותו משחק לראות אותו יודע ...

הסתכלתי סביבי באובייטקיביות מלאה וגיליתי ש.............

אוּרי שלנו הוא הכי הכי מדהים ומיוחד מכל הילדים שהיו שם בג'ימבורי.

אבא שלו הסכים איתי מייד...

הדרך חזרה כבר הית הקלה יותר, אוּרי נרדם.... והתעורר בבית.

היה כל כך כייף!!

עכשיו אני כבר כל כך רוצה ללכת איתו עוד פעם למקום כזה כיפי....

יום נפלא!