כבר שבועות שאנחנו מתכננים ומתכוננים ליום הזה.
אורי מחכה לו כי עכשיו הוא כבר בן 9 ומותר לו לחצות כביש לבד,
האמת כבר כמה זמן שאנחנו מתרגלים אותו לזה... להסתכל, להזהר.
הוא מחכה לזה כי בעצם מה יותר כייף מלהיות מלך ליום אחד.
הוא מחכה לזה וגם אנחנו.
תמיד אני טוענת שהיום גם יומהולדת התשיעי שלי, תשע שנים של אמהות.
הכי כייפית בעולם.
הכי מדאיגה בעולם,
הכי מרתקת בעולם.
הכי משמחת בעולם.
הכי נפלאה בעולם.
תשע שנים של למידה אינסופית ממורה שצעיר ממני ב45.5 שנים.
תשע שנים מופלאות.
חשבתי לעצמי מה היה בעצם הרגע הכי מרגש.
כשראיתי אותו לראשונה באולטראסאונד?
כשראיתי אותו ונשקתי לו כשנולד?
כשהשארתי אותו אצל שלומית, המטפלת הראשונה שלו?
אולי אצל לאה??
או אולי כשהלך לנעמי לגן?
או כשנפל מהמתקן שהיה כל-כך גבוהה אז.
או אולי ביום שקנינו נעלים ראשונות?
או השן הראשונה שנפלה?
או כיתה א'?
או הפגישה הראשונה עם איל או אולי השניה....
או הפעם הראשונה שאורי הגיש לי פרח ביום המשפחה.
אולי בכיתה א' כשקיבל את התורה?
אולי כשקרא לי לראשונה, או כשהבנתי בפעם הראשונה שהוא חזק חזק מאד במה שקשור המספרים או מתמטיקה.
או אולי זה היה היום בו קיבלנו את המכתב מאופק?
או היום הראשון שהוא סיפר לי שיש ילדה בכיתה שהיא במיוחד יפה ונחמדה בעיניו...(כיום הוא מכחיש אירוע כזה...)
ומה אם אותו יום כשהוא התעורר באמצע הלילה קרא לי ואמר לי "אני אוהב אותך" וחזר לישון.
ואז כשהוא הלך לישון אצל חבר בפעם הראשונה, או כשהוא הלך לחבר אבל התגעגע וחזר הביתה.
ואז... כשלא הרגשתי טוב והוא דאג לשמור עלי, להביא לי מים, לעודד אותי לבלוע תרופה.
או כל יום שישי כשהוא יחד איתי מדליק נרות שבת ומתפלל את התפילות שלו.
היו לי אינספור רגעים מרגשים שמחים מדאיגים.
ובעיקר היו לנו המון המון יומיום.
רגעים רגילים כאלה של ארוחת בקר ומה לנכין לך בכריך.
של אורי למקלחת ולמיטה.
של בהצלחה במבחן.
רגעים רגילים כאלה. הם בעצם הכי הכי מרגשים והכי לא ברורים באליהם.
ואיתם הרבה שמחות קטנות וחיוכים מחשבות על איך ומה למה וכמה...
התייעצויות עם אנשים יקרים לנו.
לאורי היום כתבתי
אורי שלנו קסם של ילד!
תשע שנים שיום ויום ושעה שעה אתה בליבי ובמחשבותי .
3+3+3 שנים של אושר צרוף.
81:9 שנים של אהבה אינסופית.
3*3 שנים של שמחה.
17-8 שנים של צחוקים וחיבוקים נשיקות והתפנקות.
כמו בכל יום בתשע השנים האחרונות גם היום אומר לך, תודה נסיך שלי
תודה שבחרת בי להיות לך לאמא.
ומה אאחל לך?
אושר ושמחה בריאות והצלחה,
שכל יום יהיה לך הפתעה.
שכל פעם תגלה עוד דבר מסקרן ומענין.
שתצחק המון,
ותואהב המון.
תהיה פשוט אתה, קסם ענקי.
תהנה תמיד מן הדרך וכמובן גם מההצלחה.
אוהבת אותך עד השמים הגדולים אינסוף פעמים של העולם של כבלבי,
וחזרה.
יומהולדת תשע שמח לך.
אמא
ולעצמי אני מאחלת עוד המון המון שנים של שמחה אושר התרגשויות.
עוד שנים רבות של חיי יומיום, רגילים כאלה.
עוד המון בגדים לקנות במידות גדלה והולכות.
עוד נעלים כדי שהרגלים לא יכאבו.
עוד מסיבות סיום כאלה ואחרות.
עוד צחוקים ומשחקי מונופול ורמיקוב.
ושניצל ופטיטים...
ועוגה לבנה עם קצפת.
ופנקיק עם מייפל.
עוד מוזיאון המדע ומוזיאון הילדים בחולון.
עוד ועוד ועוד....
והכל בבריאות טובה שמחה ואהבה אינסופית.
זהו להיום....
(למרות שהייתי יכולה לכתוב עוד ועוד...)
תחשבו טוה יהיה ממש טוב!
אורלי
אההה ושכחתי פוסט יומהולדת בבלוג של אורי.