אני אמא

תמיד אני אומרת לאוּריקי שהוא שלי מהבטן.

היום הוא אמר לי,

"לא אני של אבא מהבטן.."

עניתי לו:

"לא רוצה, אני רוצה שתהיה שלי מהבטן."

אז אורי אמר..

"אני אספר לך סיפור...

אני היתי בבטן של אבא אח כך (אחר כך) יצאתי ונכנסתי עם הראש לבטן שלך"

שאלתי אותו מי הוציא אותו מהבטן של אבא...

אז הוא אמר "אבא הוציא אותי...

ומהבטן שלך הוציא אותי דר' אלחלל"

את סיפור לידתו הוא מכיר...

כפי שכבר כתבתי מספר פעמים אנחנו בעיניין גמילה..

אורי מכיר את המילה שירותיים - בה אנחנו משתמשים בדרך כלל.

ופתאום הוא אמר לי...

אני רוצה לעשות פיפי בבית מישמוש... (בית שימוש..)

צחקנו מאד.

צפויה לנו שבת מענינת ומרגשת...

אורי לראשונה יפגוש את אחיו, בנו הבכור של אבא מנישואיו הראשונים.

התגובה הראשונה של אורי היתה ...

איזה יופי אני אפגוש את... אני אוהב אותו.

אני בטוחה שיהיה מרגש מאד.

כמו שאני מכירה את עצמי אכתוב אחרי הפגישה הזו פוסט מיוחד.

ערב נהדר!!

יש לאורי ספר שנקרא ''אטלס הראשון לילדים''.

היום אורי הביא לי אותו ובקש לקרוא בו.

הסתכלנו קצת  על הדגלים והמפות,

וזהו סגרנו את הספר.

פתאום אורי אומר לי ..."אמא תראי יש הרבה לָמֳד"

ואכן היו שם שלושה למדים, בקשתי שיראה לי אותם,

והוא ידע להצביע עליהם.

את המספרים אורי כבר מכיר מזמן הוא כבר מכיר מספרים הגדולים מעשר...

והנה הוא כבר מזהה אותיות.

מאיפה אתם שואלים??

אז ככה,

כשאנחנו רוצים לכתוב ברכה או כל דבר אחר במחשב אני מושיבה אותו עלי,

שואלת מה לכתוב ויחד איתו כותבת...

הוא אומר מה הוא רוצה ואני מראה לו כל אות  ומשיימת (מלתת שם..) אותה.

כך אנחנו כותבים  יחד.

והנה עכשיו  הוא למד ומזהה אות....

התרגשתי!

עוד מהפנינים, פרי יצרתו של אוּריקי...

אוּרי באמבטיה משחק עם הטלטביז שלו וכל מיני חיות.

הוא מעמיד אותן על דופן האמבטיה , עושה להן מצעד...

ומשוחח איתן, השיחות שהוא מנהל עם הצעצועים שלו מרתקות,

כל מה שהוא שומע מאיתנו, הוא אומר להן. (צריך להזהר בשפתנו...)

באחת האמבטיות הוא אמר לטינקי יוונקי.. "יש לי עוד המון נשיקות בכיס, אל תדאג."

אתמול היינו כל היום בבית, העוזרת שלנו סיגי באה לנקות, אורי מאד אוהב אותה.

הוא בקש שנשים בדי וי די טלאטבייז ..

שמתי לו, ואז הוא אמר לסיגי העוזרת שלנו, כוננות חיבוקי, ובקש ממנה חיבוק.

כעסתי עליו, כי הוא רץ וקפץ והשתולל.  כדרכם של ילדים מן הסתם.

אמרתי לו שאני כועס אז אני הולכת לחדר להרגע.

אחרי שתי דקות הוא בא אלי ואמר לי..

"אמא נתפייסה?"

איך?? איך אפשר להמשיך לכעוס????

בלי קשר,

מאחלת לבת של ביילע המון המון החלמה מהירה.

גשו לשם לקרוא איך שניה אחת של טיפשות גורמת לצרות גדולות.

ולך ביילע הרבה כוח, למסע הזה.

בקר טוב!