אני אמא

יום ראשון  בשבוע שבין שואה לתקומה

עשרת ימי תודה.

1. בתוכנית של "משפחה גרעינית"

בגלי-צה"ל בצהרים, דיברו על עשרת ימי תודה,

    הימים האלה מיום השואה עד יום העצמאות הם ימים של תודה.

    אני אוהבת את הרעיון.

2. כמה וכמה טלפונים ואני מקווה שאנחנו מתחילים לעלות על דרך המלך.

3. מזג אויר כלבבי.

4. קיבלנו הודעה באופק על קייטנות קייץ. נראה ממש נחמד מסקרן וכייפי.

5. כוס קפה נטול קאפין עכשיו בערב... שכחתי שקניתי כזה קפה.

ערב נפלא,

תחשבו טוב יהיה טוב,

אורלי

שוב פיגוע.

הפעם שניים בשכונה בה אנחנו גרים.

אני פוחדת.

מאד פוחדת.

זהו,

ועדיין אני מתעקשת...

נחשוב טוב יהיה טוב.

(כן אני קצת הרבה תמימה..)

אביך היום מאד בחוץ.

בשנה שעברה במזג אויר כזה לא שלחתי את אורי לבית-ספר.

אורי עם קצת אסטמה וחששתי, הוא עדיין לא ידע להשתמש במשאף שלו בעצמו, היה צריך עזרה.

בתחילת השבוע היינו אצל הרופאה והיא לימדה אותו להשתמש במשאף.

הוא תרגל אצלה ואחר כך שוב בבית.

היום,

שלחתי אותו לבית-ספר עם המשאף בתיק.

די מלחיץ לי,

ויחד עעם זאת,

בבית ספר יש צוות שלם.

יש מורים, 

יש מורות,

ובינהם כאלה שהם מגישי עזרה ראשונה.

אני זמינה בטלפון.

אני מאמינה שיהיה בסדר גמור.

אני יודעת שצריך לשחרר,

ויחד עם זה מפחיד,

כמה יותר קל לשמור אותו תחת הסינר  שלי.

כמה פחות נכון.

טוב ששחררתי.

הוא ואני נצמח מזה.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב.