אני אמא

נגמרו החגים.

חוזרים לשגרה.

אני אוהבת את החגים.

אוהבת את הביחד.

אוהבת את הטיולים.

אוהבת את הימים בבית.

מחכה עכשיו לחנוכה.

היום ממש קריר וכייף.

מרגישים סתיו.

אורי כבר לובש מכנסיים ארוכים,

ואתמול בדקנו שיש לנו בגדי בית-ספר ארוכים להתחיל איתם את העונה.

שמחתי לראות שכן.

אז חזרה נעימה וקלה לשגרה.

וסתיו נעים לכולם.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב.

יולי היה חודש קשה,

גם אוגוסט לא משהו....

אורי היה בקייטנה,

ואחר כך נסענו לחיפה לכמה ימיים,

והיתה קייטנת סוסים.

והיו פחדים.

והיו אזעקות.

והיו הפסקות אש שלא צלחו.

ו...

לא הצלחתי להביא את עצמי לכתיבה.

אז אנחנו כאן,

חם, אוגוסט....

עדין מחכים לשקט אמיתי,

ומתפללים לשלום החיילים שלנו שם בעזה.

הנה חופשת הקיץ כמעט נגמרת,

ורובין ווילאמס התאבד....

זהו,

עדכונון קטן.

יום נפלא שקט רגוע.

בארבע וחצי התעוררתי. הסתכלתי מהחלון.

העיר בלבן.

איזה כייף.

עד שש בערך דברתי עם עוד משכימי קום בפייסבוק, חלקנו חוויות ותהיינו האם יהיו אולא יהיו לימודים בירושלים.

משום מה הטלוויזיה לא עבדה, האמת גם עכשיו היא לא עובדת.

בשש קמנו, ליום לבן.

השתוללה בחוץ סופה קלה של שלג ואוריקי כבר אז רצה לצאת החוצה...

הצלחנו לדחות את היציאה החוצה עד שמונה וחצי בבוקר. יותר מזה היה בלתי אפשרי.

ירדתי איתו למטה, בובת שלג כבר עמדה בגאווה על הגדר

ואז שיחקנו במלחמת שלג.

האור בעיניים שלו, השימחה בלב שלו..

הראשוניות הזו כל כך קסומה בעיניי.

אחר כך הלכנו לטייל,

וראינו איך יש שלג רק על חלק של גזעי העצים, שאלתי למה??

אוריקי אמר שהוא לא יודע,

אז אמרתי לו שנחשוב ביחד על תשובה...

אורי ראה, איך השלג מכה רק מצד אחד. והבין את הקשר.

ראינו איך המכוניות מפלסות לעצמן דרך בשלג איך שהן יוצרות מסלולים ...

ראינו את המים זורמים והשלג ירד עלינו בכייף.

אני כבר הייתי קפואה לגמרי, עלינו הביתה,

רטובים קפואים ומאד מאד מחוייכים.

הבטחתי לאורי לרדת שוב לשלג מאוחר יותר....

חג שלג שמח !!!