אני אמא

אורי לומד בכיתה ד' בבית-ספר "יד-המורה" בירושלים.

זהו בית ספר משלב.

בית-הספר משלב ילדים על הספקטרום האוטיסטי בתיפקוד בינוני נמוך עם ילדים "רגילים"

(הרגילים במרכאות כי באמת אין ילד רגיל - כולם מיוחדים בהשקפת עולמי)

אני מאד אוהבת את בית הספר הזה, וכל פעם אני מגלה עוד סיבה למה-

למה בעצם בחרנו ביד המורה עבור הילד שלנו....

אתמול חגגו לאחת מבנות כיתת התקשורת בת-מצווה.

המשפחה חגגה לילדה והזמינה את בנות השכבה.

אנחנו קיבלנו תמונות בשידור חי מהאירוע.

תמונות כל כך מרגשות כל כך מקסימות.

ההתרגשות בשכבה היתה בשיאה,

זו הבת מצווה הראשונה שהבנות הולכות, כחברות לכיתה.

הן הכינו לכבוד כלת המסיבה ריקוד.

הן התקשטו והתלבשו, חלק מן האמהות הצטרפו לבנות,

כולן היו לבושות בשמלות יפיפיות, ושיער פזור.

שמחות ובעיקר משמחות את כלת החגיגה.

כן, בת מצווה שכולם באים זה דבר רגיל,

אבל מסיבת בת-מצווה שבה החוגגת היא ילדת על הספקטרום האוטיסטי,

וכשכולן באות...

כשכולן חוגגות איתה יחד.

מחנכת הכיתה היתה במסיבה ואפילו מנהלת בית הספר הגיעה לומר מזל-טוב.

זה לא מובן מעליו. ממש לא.

אני בטוחה שלהורים לא קל לגדל  שהוא לא כמו כולם..

אני בטוחה שלא קל לחגוג בת מצווה בכיתה ד' (רב הילדים הם בני 9-10)

אני בטוחה שיש חששות ויש מחשבות.

ואני כל כך שמחה שבבית-ספר של אורי מראש מחנכים את הילדים ש-

כולם שונים וכולם שווים.

בחברה שבה אנחנו חיים,

בה האלימות, ההתנשאות, האנוכיות חוגגים,

טוב לי לדעת שאורי נמצא במקום אחר.

אז כן אין ספק שזה אנחנו בבית, אבל זה גם מסר מאד ברור וחד משמעי מבית ספר.

בו הכל עושים יחד,

שיעורים, טקסים, ריקודים, מרתון....

כל אחד לפי היכולת שלו (וטיפה יותר כי חייבים לאתגר).

זו רק סיבה אחת למה אני כל כך אוהבת את יד-המורה.

 לך קסם של ילדה אאחל מכאן,

המון המון מזל טוב,

הרבה הצלחה והמון חיוכים!

מאחלת לך שתמיד יקבלו אותך ויחבקו אותך

ושתמיד תמיד תהי שייכת.

להורייך אגיד יישר כח, מאחלת לכם נחת.

תחשבו טוב,

יהיה ממש טוב,

אורלי

אתמול בלילה זה היה.

שבט הע*מר  פתח שנה.

היו כתובות אש,

ומורלים,

היו ילדים נרגשים, ונערות ונערים נרגים  ואחראים.

היו שם עניבות לפי הגיל,מסודרות למופת על שולחן.

היתה שם השקעה ענקיץת של חבורת נערות ונערים כדי שהכל יהיה מושלם ביותר.

היתה שם שמחת נעורים,

וחדוות יצירה,

ודמיון,

ושירים.

והיו שם גם ההורים של הצעירים החניכים,

ושל הבוגרים יותר גאים כל כך גאים בילדהם. (ויד עלמה כל כך יש על מה)

ובסוף היה גם מרק חם עם קרוטונים שקדי מרק או בינה צהובה.

ולנו היה שם ילד אחד נרגש מאד, מאושר מאד מלוכלך כמו שצריך.

אני כל כך שמחה שהוא חלק מזה

אני יודעת שזה נכון לאורי.

אני בטחה שמתנועות הנוער יוצאים אנשים טובים יותר.

אחראים יותר, חברתיים יותר, אכפתיים יותר.

אני מאמינה שגם מאושרים יותר.

התרגשתי אתמול להיות חלק מזה. חלקיק קטן קטן, וכל כך גאה.

אז גדוד יהב של שבט הע*מר בהצלחה לכם ילדים חמודים

שבט הע*מר אתם נפלאים.

אתמול למדתי את סדר העניבות וא משמעות ההצדעה הצופית...

הגדול שומר על הקטן בלי הבדל של דת גזע ומין

והעניבות.... של ילדי ד-ח'

בהתחלה היה מדבר - עניבה צהןבה, ואט אט נוצר בו נחל קטן - עניבה צהובה עם סרט כחול.

הנחל גדל והפך לים - עניבה כלולה - ואז בצבצה השמש - כחול עם כתום.

והשמש היתה חזקה ונפלאה - עניבה כתומה

אז החלו לגדול צמחים - כתום עם ירוק....

ולהסוף המון צמחים גדולים וחזקים צמחו ופרחו - עניבה ירוקה.

היה מקסים ומרגש.

תודה לכם שבט הע*מר

מרכז מהותי נמצא בתל-אביב.

שמעתי על המקום מחברה שהלכנ עם ביתה גם היא פחות או יותר בגיל של אורי.

הן התלהבו ואני החלטתי שאני רוצה גם עם אורי.

חיפשתי ברשת,

מצאתי והחלטתי ללכת היום כשמאיר יהיה עם איל.

אז הגענו מוקדם וככה הספקנו ליצור את הכדור שלנו, מכדור קלקר לורדים מדבקות צבעים מקלות וכו',

אורי עשה משהו אחד ואני משהו אחר

היתה שם גם בחורה חמודה שלימדה את הילדים לעשות הולההופ....

פעם בילדותי היתי טובה בזה...... עשיו נהנתי מזה למרות חוסר ההצלחה שלי.

אורי בהתחלה לא רצנ לנסות וכשראה שאני מנסה ולא מצליחה ושוב מנסה ושוב ושוב, 

גם הוא התחיל לנסות.

אחר כך נכנסנו לעשות את הכרזה של אורי.

היה קשה.

הוא לא כל כך הצליח להגיד את מה הוא רוצה להבליט.

מהן התכונות הטובו והחזקות שלו.

בסוף עזרו לנו המבוכים והדרקונים ויצאה לנו יופי של כרזה.

החלק השני היה סיור מודרך 

בתוכי.

באמצעות סרטונים, שיחות וטכנולגיה דמיון וכדורים.

בסוף רכשתילנו את קלפי הדולפין שבתוכי, קלפים שמזמנים שיחה.

על עצמי ועלי, על דולפינים דגי זהב וכרישים.

שנינו מאד מאד נהננו.

למדנו המון עלינו.

אורי על עצמו ואני עלי.

ושנינו מאד ממליצים על המקום הכל כך מזמין והםעיליות המקסימות.

זהו להפעם.

תחשבו טוב, יהיה טוב.

אורלי