אני בת 50 היום...
איזה גדולה אני.
פעם חשבתי ש-50 זה סוף החיים.
עכשיו אני מרגישה שעוד לא ממש התחלתי אותם.
בשבוע שעבר קיבלתי מאמא שלי שרשרת זהב עם ,תליון מקסים,
שהיא הורידה מסבתא שלי כשזו היתה בבית החולים לפני שנפטרה.
שרשרת כל כך יפה ומשמעותית.
כל כך התרגשתי, כל כך שמחתי.
הבוקר קמתי לצלחת הממתקים המסורתית שלנו, אתמול אבא ואורי הלכו לקנות לי ממתקים.
אמרתי לאבא שיקנה ממתקים כאלה שאורי אוכל, כלומר לא שוקולד (הוא לא אוהב) לא בוטנים (הוא רגיש)
אוריקי המתוק חשב שצריך אחרת זה יומהולדת שלי ולכן הוא בחר דברים שאני אוהבת....
כלומר המון המון שוקולד, וגם כמה דברים בשבילו, שאוכל לכבד אותו בצלחת הממתקים שלי.
התרגשתי מזה, מראה לי שהוא כבר יוצא מהאגואיסטיות המאפיינת תינוקות ופעוטות,
הוא כבר יכול לראות ולהתחשב באחר.
(מעניין לבדוק בשלבי ההתפתחות של פיאג'ה באיזה גיל זה קורה בד"כ, אעשה את זה אחר כך..)
אחר כך הגעתי לעבודה וחגגו לי ושוב בתיה המקסימה חשבה על הסכרת שלי וקנתה לי עוגה ללא סוכר.
מרגש אותי לחשוב שחושבים עלי. זה לא מובן מעליו.
הפייסבוק מלא מלא בברכות.
ובמייל והאס אמ אסים..
עושה נעים מאד בלב.
רצינו בערב ללכת לבית קפה ולחגוג אבל אוריקי עם חום,
בלילה הוא בא אלי למיטה עם חום ובבקר כבר הלכנו איתו לרופאה,
שפעת....
נראה איך נחגוג.
מה אני מאחלת לי??
ללמוד לראות את הטוב.
ללמוד לקבל את מה שאי אפשר לשנות.
ללמוד למחול לעצמי.
ללמוד לראות את חצי הכוס המלאה.
שאדע לטפח ולהעצים את הטוב.
שהמשפחה שלי תהיה תמיד כל כך נפלאה.
שכל אהוביי יזכו לבריאות טובה.
שאהיה בריאה ומאוזנת.
שלא אשתגע מהסוכר הזה.
שאורי ואבא יהיו מאושרים שמחים ומלאי סיפוק.
שאורי ימשיך להיות האור שלי.
ואבא האושר שלי.
יומהולדת שמח לי!!!
והיום בדיוק אורי שלי בן ארבע וחצי,
אז אני מאחלת לו את הטוב והיפה השמח והמאושר.
אוהבת אותו עד השמים וחזרה... אינסוף פעמים.
(ככה הוא אומר שהוא אוהב אותי, נכון כייף לי??)
יום שמח לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי