אני אמא

כבר ארבעים יום...

עושה לי טוה הפרוייקט הזה שלקחתי על עצמי.

ממשיכה בו בהנאה רבה.

טוב שלי לשהיום.

1. קיבלתי את משלוח המנות הכי מקסים מהגמדה הענקית שלי. 

    כל כך ושלם הוא היה עד ש... על דופן הארגז היה מודבק בו אריה, ואנחנו,

    אוהבים אריות - שחלים שכמונו.

2. בקבוצה בה אני משתתפת סיפרתי היום על הפרוייקט הזה,  

    בכלל היתה היום פגישה טובה מאד.

3. שוק מחנה יהודה, אהבה ענקית שלי, מליוני תותים אדומים, הכי הכי בעולם.

4. אורי חזר הביתה ביום מבוכים ודרקונים מאושר עד הגג, שמחה שהוא הלך,

    ימים של חופש זה הרבה שעות מחשב וטולוויזיה ופעליות כאלה עושות לי טוב, וגם לו.

5. שנ"צ נפלא, זה תמיד טוב.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב,

אורלי.

הבלוג של אורי.

אוף אוף אוף כתבתי פוסט שלם והוא נמחק לי!

אנסה לכתוב שוב.

ראיתי אצל נ*גה, רציתי גם והבנתי שזה בעצם  הנושא החם... 

יש לנו בבית מגירה ובה אני (רציתי לכתוב אנחנו אבל זו אני באמת רק אני..) שומרת כל מיני דברים,

תגידו זוטות, שיהיה...

  יש שם:

עיתוני "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מהיום שאורי נולד.

בקשתי שיביאו לי כדי שתהיה מזכרת,

ככה נדע יום אחד מה היה מזג האויר, ומה ערכו של הדולר...

ועוד כל מיני דברים "חשובים".

הבגד שאורי לבש בברית.

זהו בגד שנדב האחיין שלי לבש בברית שלו,

אוריקי קיבל מסבתא בגד חדש ויפה אבל הספיק ללכלך אותו עוד לפני הברית.

כל הברכות שצורפו למתנות שאוריקי קיבל.

חלקן כל כך מרגשות וחלקן רגילות, ואת כולן קיבלנו באהבה.

נעלי צמר שזהבה חברתי לעבודה סרגה לאורי.

אורי לא ממש לבש אותן כי הוא נולד במאי והיה כבר חם, ובחורף הן כבר היו קטנות,

הן בצבע כחול ולבן... ואני כל כך אוהבת אותן.

המנשא שלימורי חברתי המקסימה נתנה לי כשאורי נולד.

זה מנשא בורדו, חתיכת בד ארוכה ארוכה הנקשרת בכל מני צורות.

הלכתי איתו המון היה לי כיף להחזיק את אוריקי צמוד אלי.

אני בכל פעם נותנת אותו למי שאני אוהבת במיוחד שישתש בו, ומבקשת שיחזור אלי,

היום כשאני לומד לווי התפתחותי לתינוקות אני מבינה עד כמה חשוב העירסול הזה,

לבטחון של התינוק, לקשר שלו להתפתחות שלו.

ההוראות שנתן לנו המוהל,

וגם - 

הסכין איתה הוא השתמש.

הזוי אני יודעת שזה הזוי....

המוצץ הראשון בו השתמש אוריקי שלנו -

הוא בעצם פיטמה של בקבוק שאורי קיבל בבית החולים.

עד היום בעיקר בלילה אבל גם כשאורי כועס או עייף הוא משתמש במוצץ,

אני מקווה שזה יום אחד יעבור לו,

או אולי הוא ילך לאוניבסיטה עם מוצץ...

יש לנו עוד כל מיני דברים, כל מיני ראשונים כאלה,

הנעלים הראשונות, הסנדלים, הציור הראשון... ועוד ראשונים,

שבטח עוד  יצטרפו לאלה שכבר שוכנים בארון.

אבא תמיד שואל אותי,

בשביל מה לשמור??

ולי יש תשובה מוכנה...

אורי פעם יצטרך לכתוב עבודה על עצמו,

הנה יש לו חומרים אוטנטים....

אבא אומר,

שאם הוא לא יצטרך לכתוב את  העבודה,

הוא יקח מכולה ימלא בכל הדברים (חצי בית יתרוקן לנו..)

וישים אותה על-יד הבית של המורה שלו.

ולנו יהיה סוף סוף מקום

יום נפלא!

ראיתי אצל ביילע וגם אני רוצה....

(האמת שכבר כתבתי את הפוסט הזה ומשום מה זה נמחק לי אז אני אנסה לשחזר.)

אף פעם לא -

ראיתי סרט של ג'ימס בונד.... משעמם לדעתי מאד.....

אף פעם לא -

אכלתי פירות ים, בטח גם לעולם לא אוכל....

אף פעם לא -

חוויתי צירים ולידה רגילה, את אוּריקי ילדתי בניתוח קיסרי מתוכנן, אמנם אחרי ירידת מים אבל בדיוק בתאריך בו נקבע הניתוח. אומרים לי שלא הפסדתי כלום, אבל... בכל זאת זה אולי פיספוס....

אף פעם לא -

זכיתי בפיס.............. למרות שהרבה זמן היה לי מנוי לפיס, לאחורנה החלטתי שזה סתם ביזבוז וביטלתי אותו.

אף פעם לא -

השתכרתי או השתמשתי בסמים, למרות שזה היה לי מאד נגיש בתיכון, אני פחדתי ועדיין פוחדת מאיבוד השליטה.

אף פעם לא -

לא האמנתי שלהיות אמא זה כזה דבר ממלא, כל כך גדול, כל כך נפלא כל כך מעייף וכל כך..... שאין לי את היכולת להסביר במילים.

אף פעם לא -

נעלתי נעלי עקב סטייליטו כאלה, הרי אני רק חושבת על זה אני כבר רואה את עצמי ישובה על הריצפה עם רגל נקועה אחרי שמעדתי.

אף פעם לא -

לא הייתי רזה, ובטח לעולם לא אהיה רזה, זו מלחמה אבודה מראש.

אף פעם לא -

האמנתי שכך אפשר לאהוב..... הילד הזה פשוט ממלא אותי אהבה אינסופית, ואבא שלו גם הוא תורם לאהבה הזו.

אף פעם לא -

לא גידלתי כלב או חיית מחמד אחרת, היום אני חושבת שזה חשוב לאוּריקי שלנו אבל אין לנו  מקום בבית,  דירה קטנה בבנין בלי מרפסת.. לא מתאים,  מה גם שלאוּרי יש המון בעיות עור אז זה לא מתאים בבית. אבל יום אחד כשנעבור מכאן לבית עם גינה ארצה מאד כלב  כזה גדול וחמוד....

יש בטח עוד המון אף-פעמים...

אבל

הם ברחו לי מהמקלדת...............