שבת היום.
שאלו אותי מה אני בעצם עושה.
לקחתי על עצמי מאה ימים רצופיםבהם אכתוב כבל יום 5 דברים טובים
שקרו לי,
ששחמו אותי,
שעשו לי שמח בלב,
לפעמים זה ממש קל כייפי וזורם.
לפעמים זה כל כך קשה.
דווקא בימים המאתגרים כשמוצאים חמישה דברים נעימים וכייפים זה נותן מוטיבציה
זה גורם להסתכל על יום בצורה קצת אחרת, לחפש את הטוב.. להסתכל על הדברים הקטנים.
זוהי ההקדמה,
ועכשיו ליום החמישה-עשר שלי.
1. נסענו לתל-אביב, אבא נסע לאיל ואורי ואני נסענו לנו לפארק הלאומי ברמת-גן.
2. בדרך שמענו כל מיני שירים, ושרנו ביחד בקולי קולות,
במיוחד נהננתי לשיר עם אורי את "מי אוהב אותך יותר ממני" של ארקדי דוכין,
יש לנו גירסה משלנו לשיר הזה, אנחו עונים על השאלות... וזה מצחיק וממש כייף.
3. אורי טיפס והתאמץ להתמודד עם המתקנים בפארק הלאומי.
תוך כדי התמודדות ונסיונות לטפס הגיע אורי לתובנות חכמות וניסח אותן כל כך יפה.
" הניסיון הוא התחלה של ההצלחה"
"פחד + תיכנון = שלמות והצלחה"
אהבתי את התומנות האלה. ומאמצת לעצמי אותן.
4. היה מזג אויר מקסים שם בבפארק .
5. לפוסט הקודם שלי על המשחק של הפועל קטמון היו מעל ל-60 כניסות!!
6. כייף להגיע הביתה אחרי יום של חוץ. הכי כייף בבית שלנו פינת האלוהים הקטנה והנפלאה שלנו.
7. כשהיינו בפארק נכנסנו לבית הקפה שם, שם בןמנה לשניה לימדתי את אוריקי שיעור אנגלית.
אני כל כך נהנת משעורי האנגלית אלה שאני מלמדת את אוריקי.
זהו להיום.
תחשבו טוב יהיה טוב,
אורלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי
