אני אמא

עוד אחד מגיבורי שנות הנעורים שלי הלך לעולמו.

שמעתי אותו המון.

אני עדין שומעת אותו הרבה.

Space Oddity

My little China Girl

Ashes To Ashes

Wild Is The Wind

ועוד רבים וטובים.

הבקר בדרך לבית-ספר שלאורי הקשבנו לשירים שלו,

אורי .. ילד שנות האלפיים..

שמייד מביע דיעה כשזו לא מוזיקה לטעמו לא אמר מילה...

לא יודעת מה זה אומר עליו מה זה אומר על דיווד בואי,

יודעת שאני אוהבת את השירים האלה.

בחזרה הביתה, חיברתי את הטלפון לרדיו של האוטו, 

צועק.

כמו אז כשהייתי בת שש-עשרה.

נכון זה היה אז ווקמאן עם קסטות (עוד לא ידענו את המילה קלטת.)

אז כמו עכשיו ישבתי באוטו (לא אז לא נהגתי אז ישבתי בחדר שלי בבית הורי)

המוזיקה צעקה ואני צעקתי איתה.

נהנתי...

חשבתי לעצמי,

גיבורי נעורים שלי הולכים ונעלמים.

פרדי מרקורי.

ג'ים מוריסון.

ועכשיו דיוויד בואי.

יחד עם אהוד מנור.

אריק איינשטין

ועוד רבים וטובים...

זה אומר שאני מתבגרת,

זה אומר שאני משתבחת,

זה אומרת שדור חדש של מוזיקה מציפה את העולם,

מוזיקה שאני פחות מתחברת עליה...

והבן שלי מאד אוהב אותה.

זה כנראה נקרא פער הדורות..

אז לזכרו של של דיוויד בואי

ולזכר שנות הנעורים שלי

ולזכר הימים שהיתי יושבת לי וצורחת את המוזיקה בקולי קולות.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב.אורלי

ימים קשים עוברים עלינו.

רצח ופיגוע ועוד רצח... ועוד אדם שרץ עם סכין לעבר אדם אחר.

ואני החלטתי אף-על-פי-כן כמו מונטי פייתון....

to always look at the bright side of life.

הרי רק טוב יביא איתו טוב, ככה לפחות אני מאמינהה.

אז נתחיל:

אישה אחת עם מנשא ותינוק קמה ברכבת לאדם כפוף וזקן,

ואז אמא אחרת לקחה את בנה עליה כדי שהאמא עם המנשא תוכל לשבת.

אורי שמע על אוול שקרה לאדם מוגבל, ומייד אמר שזה לא נכון לא ככה מתנהגים,

כי מילדים מיוחדים לומדים דברים מיוחדים, ואם הוא היה המנהל,

היה מזמין את המוגבל מסביר לו ומלמד אותו ואם היה לו קשה, הוא היה מצמיד לו סייע כדי שיעזור לו איפה שקשה.

היום אמרו בטלוויזיה שלקראת אצמע השבוע יגיע היורה,

וגשם ישטוף את הארץ,

אולי ישטוף גם את כל השנאה והפחד שבו אנחנו חיים.

עוד אספר,

שאנשים עושם צעדים ענקיים כדי להרפא ממכות ותראומות, ומצליח להם.

ולסיכום אגיד,

שחגים וחופשים עם המשפחה כל כך צמוד כל כך הרבה ימים הוא פוטנציאל לויכוחים וריבים,

אבל כייף לקחת את זה למקומותצ של להכיער עוד משהו באנשים הכי קרובים לנו.

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב. (גם היום ולמרות הכל)

דרופבוקס

(ישראבלוג לא אוהב את השם הזה נראה לי)

כן אני יודעת שזה חכם.

כן אני יודעת שזה נוח...

לא אני לא מצליחה להבין את זה...

לןא מצליחה לשתף.

לא מצליחה לשמור.

ו...

אין לי סבלנות לשחק בזה.

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב.

(מאמינה בזה גם ברגעי תיסכול)