החלטנו שהגיע הזמן להחליף ארונות.
הסתובבתי המון חיפשתי וחיפשתי.
ובסוף... מצאתי והנה היום הגיעו הארונות החדשים.
לפני שהגיעו החדשים רוקנו את הישנים ונתנו אותם.
הארונות הישנים
האחד איתנו היה כבר מעל לעשרים שנה.
השני מעל ל-15
ושידת ההחתלה שהיתה של אורי... כלומר איתנו כבר 9 שנים.
בזמן ריקון הארונות מצאתי המון זכרונות.
מצאנו את הנעל הראשונה של אורי,
סבתא שרה וסבא אהרן לקחו אותו לקניון וקנו לו את הנעלים.
מצאנו המון ציורים של אורי מכל מיני שלבים.
מצאנו את הבגד שהלבשנו לאורי בברית.
בגד שהיה של נדבי לפני,
כי את הבגד החדש שסבתא קנתה לו הוא הצליח ללכלך דקה לפני האירוע.
המון ברכות שקיבלנו כשנולד ובתשע השננים האחרונות.
מצאנו תמונות של סבא אבירם ואורי כשהם בחרו יחד בבחירות של 2009.
תמונה שהופיע בג'רוסלם פוסט.
היה שם גם העיתן מהיום שנולד.
וטיטול קטנטן... וכובע פצפון.
בארון שלי מצאתי,
בגדים שידעו ימים טובים יותר.
את המכנסים שלבשתי בבר-מצווה של עמית.
חולצה ששמרתי עוד מבית ספר יסודי - יד המורה.
זו חולצה לבנה ורקומה אותה תפרנו ורקמנו כל הבנות בשיעורי תפירה ,
אי שם בשנות השבעים של המאה הקודמת.
משל מאיר
מצאתי את חולצת הכלב שקניתי לו כשהייתי בהריון.
וחולצה אחרת עם שני בניו..
כל כך הרבה זכרונות טובים.
את הישנים בחרנו לתת לאנשים אחרים,
מקווה שגם להם יהיו המון זכרונות יפים
תודה ענקית להורים הכל כך מיחדים ונפלאים שלי על העזרה, התמיכה והעידוד, של לא לפחד מהבאלגאן.
(כן היו גם כמה זיכרונות לא מי יודע מה אבל בוחרת לא לזכור אותם ומהר מאד אותם דברים מצאו את דרכם לפח הקרוב.)
אז ...
תחשבו טוב יהיה טוב
אורלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי
