לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 62

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מאה ימים - היום ה-58


יום שני, יום החוגים שלי.

 

1. כעסתי בבוקר,בחרתי לומר לי שכעסתי עליו.

    הכעס נשאר שם עוד קצת, והלך.

 

2. שעור ספרדית, אני אוהבת... היום למדנו את השיר

     La  nave del olvido - Espera,

    נהנתי מאד מהשיעור.

 

3. הסרט הכל כך עצוב בערוץ 10 על דפנה מאיר שנרצחה בבפתח ביתה בעתניאל.

    סרט קשה, אבל סרט כל כך עדין, ומרשים, ומעורר השראה.

 

4. מזג אויר מדהים! אוהבת שלא כלכך חם.

 

5. הכלי של המלח שהכנתי לאמא שלי יצא בקרמיקה יצא מקסים!!

 

 

זהו להפעם,

 

תחשבו טוב יהיה טוב.

 

אורלי

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 11/4/2016 21:28   בקטגוריות 100 ימים, אביב 2016, כעס, תחביבים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרפקציוניזם.


אני מכירה את התכונה הזו כל כך טוב אצלי.

זו תכונה קשה.

היא לא מאפשרת להנות מהדרך.

היא דורשת ממני הרבה מאד כוחות.

היא לא מרשה לי להכשל.

בקיצור לא אוהבת.

 

אנחנו לפני תעודות מחצית, לילדי כיתה ג1 ביד המורה יש המון מבחנים.

וטוב שכך.

המבחנים של אורי מצויינים הוא בכלל תלמיד מאד טוב.

הבקר הוא אמר לי...

"אמא אני לא מבין את המורה לאנגלית, כל המבחן שלי היה וי והיא לא נתנה לי מצויין רק טוב מאד."

אווופסססססס אמרתי לעצמי,

ואת אורי שאלתי, מה יקרה אם במבחן תקבל 80?

אוי ... זה לא יכול להיות עד כי כל המבחנים לי עד עכשיו היו מעל ל-90.

ומה יקרה... אם תכשל, או תקבל 40 במבחן.

הילד נכנס ללחץ ומצוקה.

 

לא יכול להיות שבבית ספר יסודי אני אקבל כזו ציון.

כל המבחנים שלי הם מעל ל-90.

ראיתי שהילד נלחץ. מאד נלחץ.

ניסיתי להסביר ש...

זה לא נורא, שאם הציון לא יהיה כל כך טוב לטעמו, נדע שאנחנו צריכים לעזור לו.

נדע שצריך ללמד אותו, להסביר לו טוב יותר את החומר.

נשלח אותו למורה פרטית שתעזור לו .

 

שום דבר לא עזר.

הילד היה בלחץ.

כבר היה על סף דמעות, רק מהמחשבה שאולי, איכשהו,

מתשהו.. יכול להיות מצב שהציונים לא יהיו כפי שהוא מצפה מעצמו.

 

אני מכירה את זה, אותי זה משתק.

אני בגלל התחושות האלה נענעתי מלעשות כל כך הרבה דברים בחיים.

לא רוצה שגם הוא ימנע, מפחד להכשל.

כל כך אשמח אם הוא ינסה,

יכשל, ילמד, יכשל שוב...

ויבין שמכשלון לומדים צומחים ומתקדמים.

 

נזכרתי שבכיתה ב' היה בכיתה סייע שהיה אומר לאורי בהמון אהבה..." יאללה בוא הולכים להכשל... יהיה כייף!!!"

 

 

זהו להפעם!

תחשבו טוב,

יהיה טוב!

 

אורלי.

 

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 26/12/2015 09:46   בקטגוריות ציונים, אוּרי, אני, חורף 2016, יד-המורה, כיתה ג, כעס, שיחות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



58,504
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)