אני אמא

אנחנו הצבענו!

ואתם?????

יאללה לכו להצביע-

בטוחה שתצביעו נכון.

חג בחירות שמח!

כשאוריקי היה קטן הוא פחד מעצי ברוש.

הגודל שלהם כנראה הפחיד אוו אוי הצורה...

לאט לאט לימדתי אותו לאהוב את העץ.

המצאנו שיר על הברוש והלכנו יחד וחיבקנו את הברושים.

לא מזמן עשינו לנסיך בדיקות אלרגיה לנתגלה שהוא אלרגי לפריחת הברוש.

(גם לעצי זית ועוד כל מיני עצים וצמחים..)

בימים האחרוני אנחנו אצל ההורים של אבא,

אורי רק מגיע על ידהבית שלהם ומתחיל להתעטש. שוב ושוב ושוב.

שאלנו אם יש ברוש באיזור...

ואכן יש ברוש הצומח מאחורי הבית.

מעניין אותי האם אורי לא אהב את הברושים כי הוא הבין שזה לא עושה לו טוב?

יום קסום!

אנחנו עדין בבלגן,

אבק חול, רעש לכלוך...

יחד עם קירות נקיים, מכשירי חשמל חדשים ותקווה.

את השבת בילנו אצל הורי.

משם ישירות הלכנו להורים של אבא לישון.

קשה לנו כבר מחוץ לבית,

אוריקי אתמול היה אצל אחי ובשלב מסויים הוא החל לבכות כי הוא התגעגע הביתה.

אני מבינה אותו.

גם לי כבר קשה.

נכון אחר כל יהיה כייף. בנתיים קשר.

ממש קשה.

הבוקר קמתי עם כאב ראש אדיר,

שני אופטלגין.... והמון כוחות שאני לא מבינה מאיפה יש לי והתחלתי עוד יום.

האמת היא שאני לא מאמינה שכנסתי את עצמי את אבא ואורי לכל הבלאגן הזה,

לא מאמינה שאני כבר שבוע ככה ונכון לרגע זה בכלל לא רואה את הסוף. 

למרות שברור לי שהוא יגיע.

ואז יהיה לנו כייף.

לאורי קשה,

ולי ממש קשה לראות אותו ככה,

הוא כל כך מתאמץ, הוא כל כך משתדל להיות בסדר.

הוא כל כך רוצה להמשיך להכין את כל השיעורים בזמן,

להביא איתו את הציוד כמו שצריך.

להיות כמו תמיד,

וזהלא ככה,

אז הוא נהיה עצבני, ובוכה הוא בא אליי ומבקש חיבוקים.

גם אני ואבא יותר קפיצים,  ולא תמיד יכולים להכיל את הנסיך.

קצת הרבה לא פייר קלפפיו.

זהו, זה מצבינו...

מאמינה שעוד כמה ימים אהיה הרבה יותר שמחה.

יום קסום.