(לימורי זה פוסט במיוחד בשבילך)
אורי אוהב חיות ידוע.
מאז שהיה ממש קטן חיות עשו לו טוב.
אתמול בא אלינו חבר והם בקשו לרדת לשחק כדורגל בחוץ,
כשאורי נמצא עם עוד ילד אני בשמחה נותנת לו לרדת לבד.
בקשתי רק שיקח איתו סלולרי במידה ויצטרך לומר לי דבר מה.
פתאום הטלפון שלי מצלצל, אורי בצד השני.
הוא סיפר לי על חתול שתקוע על עץ.
הילדים התקשרו ל-102 מכבי האש, שם אמרו להם שמבוגר צריך להיות איתם,
אז הוא בקש שאבוא או אתקשר אליהם,
אני עבדתי באותו זמן, ואמרתי לאורי שאני לא יכולה.
כשהם חזרו הביתה, הם סיפרו לי בהמון גאווה ושמחה שהיה שם ילד גדול, בכיתה ה,
ובעזרתו הם הורידו את החתוחל מהעץ.
וככה הצילו אותו.
מצד אח, חשבתי לעצמי, איזה כייף שיש לי ילד עם תושייה,
וחמלה, וחברים טובים.
איזה כייף שהוא יודע שהוא יכול לעזור ועושה את זה.
ומצד שני,
לא יודעת מה לחשוב,
יש משהו מפחיד בסיפור הזה, ולא, אני לא יודעת מה בדיוק מפחיד אותי.
וכמו שאני נוהגת לומר...
תחשבו טוב,
יהיה טוב.
אורלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי