לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 62

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

זכרונות בארונות




החלטנו שהגיע הזמן להחליף ארונות.

הסתובבתי המון חיפשתי וחיפשתי.

ובסוף... מצאתי והנה היום הגיעו הארונות החדשים.

לפני שהגיעו החדשים רוקנו את הישנים ונתנו אותם.

הארונות הישנים

האחד איתנו היה כבר מעל לעשרים שנה.

השני מעל ל-15

ושידת ההחתלה שהיתה של אורי... כלומר איתנו כבר 9 שנים.

 

בזמן ריקון הארונות מצאתי המון זכרונות.

 

מצאנו את הנעל הראשונה של אורי,

סבתא שרה וסבא אהרן לקחו אותו לקניון וקנו לו את הנעלים.

 

מצאנו המון ציורים של אורי מכל מיני שלבים.

 

מצאנו את הבגד שהלבשנו לאורי בברית.

בגד שהיה של נדבי לפני,

כי את הבגד החדש שסבתא קנתה לו הוא הצליח ללכלך דקה לפני האירוע.

 

המון ברכות שקיבלנו כשנולד ובתשע השננים האחרונות.

 

מצאנו תמונות של סבא אבירם ואורי כשהם בחרו יחד בבחירות של 2009.

תמונה שהופיע בג'רוסלם פוסט.

 

היה שם גם העיתן מהיום שנולד.

 

וטיטול קטנטן... וכובע פצפון.

 

בארון שלי מצאתי,

בגדים שידעו ימים טובים יותר.

 

את המכנסים שלבשתי בבר-מצווה של עמית.

 

חולצה ששמרתי עוד מבית ספר יסודי - יד המורה.

זו חולצה לבנה ורקומה אותה תפרנו ורקמנו כל הבנות בשיעורי תפירה ,

אי שם בשנות השבעים של המאה הקודמת.

 

משל מאיר

מצאתי את חולצת הכלב שקניתי לו כשהייתי בהריון.

וחולצה אחרת עם שני בניו..

 

 

כל כך הרבה זכרונות טובים.

 

את הישנים בחרנו לתת לאנשים אחרים,

מקווה שגם להם יהיו המון זכרונות יפים

 

 

תודה ענקית להורים הכל כך מיחדים ונפלאים שלי על העזרה, התמיכה והעידוד, של לא לפחד מהבאלגאן.

 

(כן היו גם כמה זיכרונות לא מי יודע מה אבל בוחרת לא לזכור אותם ומהר מאד אותם דברים מצאו את דרכם לפח הקרוב.)

 

 

אז ...

תחשבו טוב יהיה טוב

 

אורלי


 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 8/6/2016 10:41   בקטגוריות אביב 2016, אוּרי, אני, גדילה, ההורים שלי, התחלות, התחלה וסוף, זכרונות, מרגש  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-12/6/2016 15:00
 



מאה ימים - ימים 90-91


אתמול היה יום אינטסיבי...

 


1. הכנתי לכיתה של אורי חידון קהוט בנושא חלל, הילדים נהנו.

 

2. אורי מבית ספר הלך ליומהולדת של חבר, נתן לי שעתיים של שקט.

 

3. היה לי קצת עצוב לחזור מבית הספר שלו בלעדיו (כאמור הלך ליומהולדת) - הילד שלי גדל!!


4. היינו במודיעין אצל ההורים, אורי הסביר לאמא שלי כל מיני דברים בעינין מבוכים ודרקונים,

    היא בסבלנות רבה הקשיבה שאלה ושיתפה איץו פעולה..

 


5. ביקור אצל בטי המקסימה תמיד עושה אותי יפה.


 


והיום..


אתמול היה ים עמוס, היום עשינו מנוחה....


 


1. עשיתי קצת סדר באנשי הקשר שלי בג'ימייל.... היו שם כתובות של אנשים מן העבר, אנשים שכבר לא איתנו.. ואנשים שאין לי מושג מי הם....

    אחת להרבה שנים צריך גם את זה לעשות.


2. הלכנו לשתןת קפה ביס-פלנט.


3. הכנתי המון אוכל טעים..


4. שיחקנו אורי ואני רמי קוב, סיבוב ראשון הוא ניצח והיה מאושר. סיבוב שני ניצחתי אני והילד טען שזה לא פייר...


5. שבת פיג'מות ברובו עם מזגן אני אוהבת שבת של בית


 


זהו, עוד 9 ימים מסתיימים להם מאה ימים,


כבר מנסה לחשוב מה ואיך לעשות.


להמשיך? לשנות? מה לשנות....


 


שיהיה שבוע נהדר, 


ו...


תחשבו טוב יהיה טוב.


 


אורלי


 


 


 


 


 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 14/5/2016 21:13   בקטגוריות 100 ימים, אביב 2016, אוּרי, אוכל, אני, בית-ספר, ההורים שלי, כיתה ג, תמונות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-16/5/2016 13:54
 



מאה ימים - היום ה-55


יום שישי,

היה זה יופ מאתגר עם המון המון התרגשות.

 

1. שוק כפרי בבית ספר של אורי.

 

2. בפעם הראשונה מכרתי דברים שאני עשיתי, שרשראות עגילים צמידים וכלי קרמיקה שאני עשיתי,

    זו חוויה מיוחדת, למדתי שבפעם הבאה אני צריכה לעשות יותר צמידי מרמה, יותר חמסות ולבבות מקרמיקה.

 

3. קיבלתיכל כך הרבה מחמאות על היצירות שלי, מאד התרגשתי, שמחתי שאנשים אהבו את העבודות שלי.

 

4. אחר הצהרים ערכנו אירוע משפחתי גדול, אירוע לציון 108 שנים להולדת סבי חיים דוד ו-100 שנה להולדת סבתא מלכה.

    נפגשנו עם כל בני ובנות הדודים שלי, ראינו מצגות מימים רחוקים, ראינותמונות, ושמענו סיפורים. 

    היה זה אירוע כל כך מרגש ונפלא.

 

5. מזה מספר חודשים יצירתי צלחות קרמיקה, שבוע שעבר הכנתי עם אוריקי מרצפנים, כל זה היה לאירוע המדהים הזה,

   היה המון אוכל מבית סבתא, הרבה זגרונות, הרבה שמחה של ביחד,

   היה גם חיבוק ענקי לדור הצעיר, הנינים והנינות של סבתא מלכה וסבא חיים.

   לסיום כל משתתפי הכינוס קיבלו שקית בה "תשורות" - דיסק-און-קי עם המצגת,

   ספר עם עץ משפחתי שמגיע אחורה עד שנת 1610, וצלחת עם מרצפן, ומתכון שאני הכנתי.

 

 

זהו אז היה יום עם המון התרגשות, והרבה שמחה,

מקווה שמחא לא אשלפאת מחיר ההתרגשות והאהתשה.

 

וכמו שאני אומרת בכל יום ויום,

אחשוב טוב, יהיה טוב.

ליל מנוחה,

 

אורלי

 

 


הדוכן שלי בשוק הכפרי

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 8/4/2016 21:26   בקטגוריות 100 ימים, אביב 2016, אוּרי, ההורים שלי, הורות, יד-המורה, כיתה ג, מרגש, משפחה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
58,504
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)