אני אמא

באמצע אוקטובר שבט הע*מר של הצופים יוצא לטיול פתיחת שנה.

הטיול הוא מיום שישי בצהרים עד שבת בערב.

כלומר ישנים לילה מחוץ לבית, בטבע, באהל....

בעיני אורי זה לא מצא חן.

בחוץ, בלי אבאמא, בשק-שינה (מה זה בכלל שר שינה??) ויש שם חרקים...

הוא כבר לא רצה לצאת לטיול.

דברנו על כך שזה כייף,

דיברנו על כך שלהרבה ילדים זה קשה בהתחלה.

דיברנו על כך שנלווה מאחי שק-שינה ונעזר בו....

והילד עומד על דעתן, אני לא הולך.

באיזשהו שלב אמרתי לו ספק ברצינות ספק בצחוק שאני מוכנה לסוע איתו.

מבחינתי צופים זה דבר חשוב.

חשוב חברתית.

חשוב מבחינת האידאולוגיה.

חשוב מביחנה של גדילה וצמיחה.

חשוב לדימוי העצמי ובטחון ענצמי.

אני בטוחה שילדים שהולכים לתנועת נוער הופכים להיות אנשים טובים יותר.

היום היתה אסיפת הורים בעיניין הטיול,

רק מאיר הלך לאסיפת הורים.

אורי אמר למאיר שאם אני אבוא איתו לטיול, הוא יסכים לצאת...

מאיר בלי להתבלבל רשם אותו, ואותי כהורה מלווה.

וכשבא הביתה בחיוך ענק אמר לי ..

"אורלי רשמתי את אורי ואותך לטיול.

ברגע הראשון חשכו עיניי.

ואז במחשבה שניה,

החלטתי ש...

כן אני אצא איתן.

אם זה יתן לו את הביטחון. אני אעשה את זה למען אורי.

אני אצא איתו ואהנה...

כי זה נכון לאורי.

ברור לי שהתפקיד שלי זה לתת לו יד בדרך לעצמאות שלו, 

ואת זה אעשה בשמחה. והמון אהבה.

עכשיו אני מחכה ומצפה לאמצע אוקטובר.

לטיול צופים בנס-הרים.

לישון באוהל זוגי עם אורי.. בתוך שק שינה  עם מזרן ....

ולישמוח. ולהנות.

אז זהו, אני אורלי, אמא של אורי.

יוצאת לטיול צופים,

אשן לי בחוץ, באהול בתוך שק"ש,

ואהנה מכל רגע.

זהו להפעם,

תחשבו טוב,

יהיה ממש טוב!

אורלי

אתמול בילנו בהופעה של עידן רייכל.

הפכם הראשונה של אורי בהופעת ערב, בתאטרון ירושלים.

כבר שקנינו את הכרטיסים והתלבטנו אם כדאי להזמין גם לו כרטיס,

במחיר לא זול (165 ש"ח בהסתדרות המורים).

אם השעה לא מאוחרת מידי.. (21:00- היא שעה שאורי בד"כ כבר במיטה.. במיוחד ביום לימודים)

ויחד עם זאת הבטחתי שכשתהיה הופעה של עידן רייכל המאד אהוב על אורי נלך יחד.

אז ההתרגשות מהבוקר היתה גדולה, ולא תמיד ידע אורי לשלוט בה.

ואז הגיע הערב...

למרות שבקשתי שינוח הואלא הצליח.

והגענו לתיאטרון כשהוא כב רהיה יחיסית עייף.

עד שהילד ראה את תמיר ספרים- הסתובבנו שם ונזכרנו בכל הספרים שאורי אהב כשהיה קטן,

וחיפשנו ספרים נוספים. חניות ספרים תמיד עוים לאורי טוב בלב.

ישבנו חיכינו לתחילת ההופעה ואת אורי סיקרן איך עובדים האורות האולם.

מי אחראי על התפאורה...

לאט לאט התמלא האולם התמלא והחלו מחיאות

אורי חיכה לשירים שהוא מכיר ואוהב מאד.

אבל עידן רייכל התחיל דווקא בשירים מהדיסק האחרון שלו, 

אז נרשמה אכזבה קלה,

מהר מאד היו גם שירים שהילד הכיר וסיפורים משעשעים שעידן רייכל סיפר.

בשירים השקטים יותר הילד ניקר קלות ובכל פעם שמחאו כפיים גם הוא הצטרף.

ההופעה עצנ היתה מקסימה,

המון המון שירים,

המון סיפורים נחמדים, 

המון כשרון.

בסוף עוד קנינו את הדיסק האחרון,

ובייגלה ירושלמי עם זעתר.

ונסענו הביתה שמחים וטובי לב.

היום אורי היה איתי בעבודה.

חיכיתי לזה כבר.

חיכיתי שאורי יגיע לכיתה ד' ויתחיל ללכת לצופים.

אני אוהבת את הערכים שהילדים מקבלים שם.

את מה שתנועות הנוער עושות לילדים.

את העצמה שהם חשים את האחריות את השמחה והכייף.

אוהבת את זה שלילדים/נערים יש מודלים לחיקוי ממיטב הנוער והאנשים.

הנה הגיע המועד.

כבר בחופשה הוא הלך כמה הפעמים לפעולות.

ויצא ליום אחד במחנה קיץ, ככה טעם קצת את טעם הצופים.

בקיץ הוא הרבה לשיר את המורלים שלמד

אורי חזר וסיפר על המחנ"ק (אני לומדת שפה חדשה...)

השבוע הוא התחיל רשמית את הצופים,

ביום ג' קיבלו אותם את הצעירים של שבט הע*מר

בבלונים בצבעי כתום (הוא הצבע של השבט...)

וכתובות עם הן צבעות בכתום על גווניו.

אני ראיתי את זה וכל כך התרגשתי,

דמעות של שמחה התרגשות הודיה .. זלגו להן מעיני.

השבוע קנינו לו מדים ואתמול הוא הלך עם המדים החדשים שלו,

סירב לקפל את המכנסים אבל הרשג"דית חייבה אותו.

חזר אחרי פעולה עם מדים מלוכלכים...

המדריכה והרשג"דית אמרו לו שהוא חתיך עולמי עם מדי הצופים. כמובן שאני מסכימה עם כל מילה...

באמצע הפעולה קיבלנו תמונות, ראינו את הילדים שמחים מחייכים.

בחוץ, באינראקציה אלה עם אלה.

אמרנו שנקח אותו מהפעולה לסבא וסבתא...

והוא אמר, אני אהיה כמו עמית (האחיין של המדהים שהיה ועודנו חולה צופים)

אבוא לסבא וסבתא מלוכלך מהצופים ואתרחץ אצלם,

כך עמית עשה אז כשעוד היה בתיכון.

שמחתי אחלה מודל חיקוי מצא לו אורי שלנו.

כמה טוב שיש לי אחיינים גדולים כאלה מקסימים ומוכשרים המהווים מודל חיקוי לאורי שלנו.

עמית נדב נעם ועדו אוהבת אותכם מלא מלא מלא.

אספנו אותו, הילד היה מחוייך ומלוכלך ומאושר.

הלוואי שרק ימשיך.

ברור לי שזה תלוי הקבוצה שתהיה והמדריכים,

ותלוי גם מאד למה ואיך אורי יגדל.

אני יודעת ובטוחה שזה נכון וטוב עבורו לביטחון העצמי שלו לדימוי העצמי שלו,

לאסרטיביות, לשמחת החיים.

לקבלת האחר להזדהות עם ערכי הארץ הזו בה אנחנו חיים.

זהו להפעם,

תחשבו טוב,

יהיה ממש טוב.

אורלי