אני אמא

לפני שאוּרי נולד אחד  החלומות שלי היה לשבת עם הילד שלי ולקרוא לו סיפור.

עוד כשהיינו בבית החולים עם אוּרי פיצפון קראתי לו ספר.

אני זוכרת שהיתה ע"י אישה שילדה תינוקת גם היא אחרי המון שנות ציפיה והיא שאלה אותי

" מה.. צריך לדבר עם התינוק? צריך לקרוא לו??"

עניתי לה שאני לא יודעת אבל ככה אני מרגישה שאני רוצה לעשות-

וכך אני עושה.

אני חושבת שלא טעיתי.....

הגענו לגיל שאוּריקי כבר יושב להקשיב לסיפור...

ובכל ערב ב- Quite time אנחנו משוחחים על היום שהיה על מה שצפוי מחר

 וקוראים סיפור, בדקרך כלל אבא קורא לו אבל גם אני ככה  אוּריקי מבקש.

הספרים הפופולרים אצלנו בבית הם:

הבית של יעל / מרים רות

מעשה בחמישה בלונים/מרים רות

שמוליקיפוד/כוש (זה ספר שאני כילדה כל כך אהבתי.... וכל כך מיוחד לי לקרוא אותו לאוּרי)

לקוף יש בעיה/ ג'וליה דונלסון

יש לאוּרי הרבה ספרי מגע כאלה שמרגישים את הפרווה של החיה או משמיעים קולות.

יש לו ספר שהוא אינציקלופדיה לחיות לקטנטנים, חיות בתמונות /אמילי בומון

כך גיליתי שאוּריקי מבדיל בין סוס לחמור ומכיר את כל החיות על קולותיהם השונים.

אני רוצה לספר כשני דברים חביבים בעקבות ספרים.

הרופאה אחרי כל בדיקה נותנת לילדים בלון.

היא פותחת את הקופסא וכל ילד בוחר איזה בלון הוא רוצה.

אוּרי הסתכל על הקופסא הרים בלון ירוק ואמר...

יוֹ פֵפֵר בּוֹל אוּיִי בּוֹל יוֹק ( ותרגום.... לא, בספר לאוּרי בלון ירוק - מעשה בחמישה בלונים...)

ולקח לעצמו בּוֹל אָדוּ (בלון אדום).

קראנו את לקוף יש בעיה,

בסוף הספר יש את אבא קוף אמא קופה שמחבקת את הקופון.

ואוּרי אמר...

אבא, והצביע על הקוף הגדול.

אוֹיי והצביע על אמא קוף.

ואוּיי  והצביע על הקופיף הקטן.

בעקבות דפי וביילע גם אני אוהבת...

אני אוהבת את החורף - אבל לא חורף כזה, אלא, כזה עם המון גשם שלג ואירועיים....

אני אוהבת לקום מוקדם בבקר ולראות את הזריחה - אוּריקי מספק לי הרבה בקרים של יקיצה מוקדמת מאד.

אני אוהבת ים בחורף - אין כמו מראה של ים סוער. הוא כל כך גדול ועצמתי. בתור ירושלמית הרב ים אין לי   

אני אוהבת להתכרבל עם אוּריקי בבקר ולראות טלטביז - לאחרונה זו התכנית הכי נצפת על ידי... (אני לא חובבת טלוויזיה.)

אני אוהבת ארוחת שבת - בערב שבת אצל הוריי בבית, קידוש של סבא, ארוחה נפלאה של סבתא, שיחה נעימה על כל דבר שבעולם, ויכוח פוליטי קטן. והכי כייף שזה עם האחים שלי ואחותי, וכל הילדים יחד .

 אני אוהבת לכתוב - ולכן אני בעצם כאן....

אני אוהבת שחלומות מתגשמים - החלום הכי ענק שלי שהתגשם זה אוּריון שלנו.

אני אוהבת להקשיב לרדיו - רדיו תמיד היה בעיניי מדיום מופלא, חבל שמעולם לא ניסיתי גם לעסוק בזה, אבל אולי אז הקסם היה הולך.

אני אוהבת יום חופש ככה סתם באמצע השבוע, בלי שום תירוץ - לצערי זה כל כך נדיר שזה קורה.

אני אוהבת להשלים משימות - וגם להתחיל חדשות.

אני אוהבת בית - כשהכל מסודר ונקי (וגם כשמבולגן) כשאוּרי צוחק ומשתולל (וגם כששקט) וכשיש ריח של אוכל או עוגה (וגם כשהאוכל הוא מאתמול ועוגה מהסופר) כשאנחנו כולנו ביחד בחלקת האלוהים שלנו.

אני אוהבת לנסוע - וגם לחזור (בהתאם לסעיף הקודם)

אני אוהבת את העיניים הסקרניות של אוּרי כשאני מראה לו משהו - והוא כל כך מבין הכל זה מדהים.

אני הכי הכי אוהבת את - המשפחה הקטנה והנפלאה שלי.....

בעצם מה שאני אוהבת זה כל הדברים הקטנים שהם הכי הכי חשובים.

יש עוד כל כך הרבה אוהבת....

 זה נחמד לראות הכל באור אוהב.

להעביר את הפרוייקט ?

 לא יודעת למי אז אני כמו ביילע משאירה פתוח, ואשמח למי שמצטרף.

היום אוּרי בדיוק בן שנה ושני שליש.....

כשהוא היה ממש תינוק כל חודש חגגנו,

לשמחתנו, הוא כבר מרגיש טוב יותר.

אמנם  אתמול עוד היה לו חום ונשלחנו לעשות שיקוף ריאות, (הריאות נקיות.)

היום אוּרי קם ללא חום.

ובגלל שהיום יום ד' ואני לא הולכת לעבודה מיד החלטתי שלעשות עם אוּריקי יום כייף זה בדיוק מה שבא לי.

אז התארגנו,

נסענו לכמה דקות לבית הספר שלי לבדוק מה קרה למחשב במזכירות...(לא קרה לו כלום סתם מחשב מפגר)

ואחר כך הלכנו לזמן קצר לסבתא וסבא לתת להם תמונה של אוּריקי.

חשבתי לעצמי,השמש בטח לא תזיק לו והחיות יעשו אותו שמח זה בדיוק המתכון....

הופ נסענו לנו לגן החיות.

כל כך כיף שם ביום חול רגיל.

אין כמעט אנשים.

שקט ושלווה.

פינת הליטוף היתה כולה של אוּרי, החיות היו רגועות וקיבלו בכייף את החיבוקים והנשיקות של האוצר.

הוא ממש הלך לנשק ולחבק את העיזים והכבשים.

הפילים היו רגועים, ואמא פילה הניקה את הפילפלון (שכחתי את שמותיהם ממש לא בסדר)

ואוּרי היה מאושר ואמר שהפילון אוכל הָםםם מהציצי של פיל...

אחר כל הלכנו לג'רפות לזברות והקרנפים.

ולתיבת נוח.

כיף שם בגן החיות.

אמנם ינואר אבל גשם אין (לצערי)

 אז לפחות זה כייף נורא לטייל כך לא חם ממש  ולא קר בכלל...

בילינו יום של כייף.

בכלל זה רעיון מידי פעם בימי רביעי ללכת איתו לטייל במקום לקחת אותו ללאה.

יום נהדר.

ולמרות הכייף הגדול,

הלוואי שיהיה גשם!!!