אוף אוף אוף כתבתי פוסט שלם והוא נמחק לי!
אנסה לכתוב שוב.
ראיתי אצל נ*גה, רציתי גם והבנתי שזה בעצם הנושא החם...
יש לנו בבית מגירה ובה אני (רציתי לכתוב אנחנו אבל זו אני באמת רק אני..) שומרת כל מיני דברים,
תגידו זוטות, שיהיה...
יש שם:
עיתוני "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מהיום שאורי נולד.
בקשתי שיביאו לי כדי שתהיה מזכרת,
ככה נדע יום אחד מה היה מזג האויר, ומה ערכו של הדולר...
ועוד כל מיני דברים "חשובים".
הבגד שאורי לבש בברית.
זהו בגד שנדב האחיין שלי לבש בברית שלו,
אוריקי קיבל מסבתא בגד חדש ויפה אבל הספיק ללכלך אותו עוד לפני הברית.
כל הברכות שצורפו למתנות שאוריקי קיבל.
חלקן כל כך מרגשות וחלקן רגילות, ואת כולן קיבלנו באהבה.
נעלי צמר שזהבה חברתי לעבודה סרגה לאורי.
אורי לא ממש לבש אותן כי הוא נולד במאי והיה כבר חם, ובחורף הן כבר היו קטנות,
הן בצבע כחול ולבן... ואני כל כך אוהבת אותן.
המנשא שלימורי חברתי המקסימה נתנה לי כשאורי נולד.
זה מנשא בורדו, חתיכת בד ארוכה ארוכה הנקשרת בכל מני צורות.
הלכתי איתו המון היה לי כיף להחזיק את אוריקי צמוד אלי.
אני בכל פעם נותנת אותו למי שאני אוהבת במיוחד שישתש בו, ומבקשת שיחזור אלי,
היום כשאני לומד לווי התפתחותי לתינוקות אני מבינה עד כמה חשוב העירסול הזה,
לבטחון של התינוק, לקשר שלו להתפתחות שלו.
ההוראות שנתן לנו המוהל,
וגם -
הסכין איתה הוא השתמש.
הזוי אני יודעת שזה הזוי....
המוצץ הראשון בו השתמש אוריקי שלנו -
הוא בעצם פיטמה של בקבוק שאורי קיבל בבית החולים.
עד היום בעיקר בלילה אבל גם כשאורי כועס או עייף הוא משתמש במוצץ,
אני מקווה שזה יום אחד יעבור לו,
או אולי הוא ילך לאוניבסיטה עם מוצץ...
יש לנו עוד כל מיני דברים, כל מיני ראשונים כאלה,
הנעלים הראשונות, הסנדלים, הציור הראשון... ועוד ראשונים,
שבטח עוד יצטרפו לאלה שכבר שוכנים בארון.
אבא תמיד שואל אותי,
בשביל מה לשמור??
ולי יש תשובה מוכנה...
אורי פעם יצטרך לכתוב עבודה על עצמו,
הנה יש לו חומרים אוטנטים....
אבא אומר,
שאם הוא לא יצטרך לכתוב את העבודה,
הוא יקח מכולה ימלא בכל הדברים (חצי בית יתרוקן לנו..)
וישים אותה על-יד הבית של המורה שלו.
ולנו יהיה סוף סוף מקום 
יום נפלא!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי