אני אמא

שיחת הטלפון שאני הכי הכי  לא אוהבת לקבל,

היא זו שעל הצג כתוב לי יד-המורה,

ומעבר לקו אוריקי אומר לי שהואלא מרגיש טוב.

אז היום קיבלתי שיחה כזזו.

הלכתי להביא ילד חולה הביתה.

אני שמחה שאני נמצאת במקום שיכולה להענות לזה בכל רגע כמעט.

כל כך זוכרת את התלמידים שלי שלא הרגישו טוב,

ונאלצו להשאר בבית ספר חולים כי ההורים לא יכלו להתפנות ולבוא לקחת אותם הביתה.

אז עכשיו אוריקי בבית,

עם קצת חום המון גרון וכאבי ראש.

מחר בבקר כבר יש תור לרופאה.

בתקווה שזה יעבור מהר.

ועדין אני לא אוהבת שיחות טלפון כאלה.

אטריקי, החלמה מהירה נסיך טוב לב שלנו.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב.

אורלי

לפני זמן מה זרקתי את כל האיפור שלי,

הוא כבר התיישן, ולא כל כך השתמשתי בו,

וכשכבר השתמשתי זה כל כך גרד לי שהחלטתי שלא רוצה אותו.

בימים האחרונים בא לי להתאפר, וקניתי לי מסקרה ואיי-ליינר חדשים.

הגדלתי לעשות וקניתי גם צליליות, בצבע חום שלא ממש יבלוט.

באחת מימי השבוע בקש ממני הילד...

"אמא כשאת באה לקחת אותי מבית-ספר אני רוצה שתבואי מאופרת טוב??"

ואני כבר שנים לא התאפרתי, כבר לא ממש זוכרת איך, אמרתי לילד,

טוב אשתדל...

ביום ב' התייצבתי בבית ספר בשעה 15:10 מאופרת...

והילד ראה ושם לב,

ואמר לי בבית.

"אמא את כל כך יפה עם איפור"

קיבלתי זריקת מוטיבציה והיום קניתי אודם, נו טוב, הוא לא כזה אדום ובולט אבל בכל זאת אודם....

עככשיו אפילו בא לי ללמוד להתאפר נכון, עדין, ומחמיא.

אז זהו,

בן נולד לי.

ואני כל כך אוהבת אותו.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב.

אורלי

עוד אחד מגיבורי שנות הנעורים שלי הלך לעולמו.

שמעתי אותו המון.

אני עדין שומעת אותו הרבה.

Space Oddity

My little China Girl

Ashes To Ashes

Wild Is The Wind

ועוד רבים וטובים.

הבקר בדרך לבית-ספר שלאורי הקשבנו לשירים שלו,

אורי .. ילד שנות האלפיים..

שמייד מביע דיעה כשזו לא מוזיקה לטעמו לא אמר מילה...

לא יודעת מה זה אומר עליו מה זה אומר על דיווד בואי,

יודעת שאני אוהבת את השירים האלה.

בחזרה הביתה, חיברתי את הטלפון לרדיו של האוטו, 

צועק.

כמו אז כשהייתי בת שש-עשרה.

נכון זה היה אז ווקמאן עם קסטות (עוד לא ידענו את המילה קלטת.)

אז כמו עכשיו ישבתי באוטו (לא אז לא נהגתי אז ישבתי בחדר שלי בבית הורי)

המוזיקה צעקה ואני צעקתי איתה.

נהנתי...

חשבתי לעצמי,

גיבורי נעורים שלי הולכים ונעלמים.

פרדי מרקורי.

ג'ים מוריסון.

ועכשיו דיוויד בואי.

יחד עם אהוד מנור.

אריק איינשטין

ועוד רבים וטובים...

זה אומר שאני מתבגרת,

זה אומר שאני משתבחת,

זה אומרת שדור חדש של מוזיקה מציפה את העולם,

מוזיקה שאני פחות מתחברת עליה...

והבן שלי מאד אוהב אותה.

זה כנראה נקרא פער הדורות..

אז לזכרו של של דיוויד בואי

ולזכר שנות הנעורים שלי

ולזכר הימים שהיתי יושבת לי וצורחת את המוזיקה בקולי קולות.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב.אורלי