אני אמא

אני בת 50 היום...

איזה גדולה אני.

פעם חשבתי ש-50 זה סוף החיים.

עכשיו אני מרגישה שעוד לא ממש התחלתי אותם.

בשבוע שעבר קיבלתי מאמא שלי שרשרת זהב עם ,תליון מקסים,

שהיא הורידה מסבתא שלי כשזו היתה בבית החולים לפני שנפטרה.

שרשרת כל כך יפה ומשמעותית.

כל כך התרגשתי, כל כך שמחתי.

הבוקר קמתי לצלחת הממתקים המסורתית שלנו, אתמול אבא ואורי הלכו לקנות לי ממתקים.

אמרתי לאבא שיקנה ממתקים כאלה שאורי אוכל, כלומר לא שוקולד (הוא לא אוהב) לא בוטנים (הוא רגיש)

אוריקי המתוק חשב שצריך אחרת זה  יומהולדת שלי ולכן הוא בחר דברים שאני אוהבת....

כלומר המון המון שוקולד, וגם כמה דברים בשבילו, שאוכל לכבד אותו בצלחת הממתקים שלי.

התרגשתי מזה, מראה לי שהוא כבר יוצא מהאגואיסטיות המאפיינת תינוקות ופעוטות,

הוא כבר יכול לראות ולהתחשב באחר.

(מעניין לבדוק בשלבי ההתפתחות של פיאג'ה באיזה גיל זה קורה בד"כ, אעשה את זה אחר כך..)

אחר כך הגעתי לעבודה וחגגו לי ושוב בתיה המקסימה חשבה על הסכרת שלי וקנתה לי עוגה ללא סוכר.

מרגש אותי לחשוב שחושבים עלי. זה לא מובן מעליו.

הפייסבוק מלא מלא בברכות.

ובמייל והאס אמ אסים..

עושה נעים מאד בלב.

רצינו בערב ללכת לבית קפה ולחגוג אבל אוריקי עם חום,

בלילה הוא בא אלי למיטה עם חום ובבקר כבר הלכנו איתו לרופאה,

שפעת....

נראה איך נחגוג.

מה אני מאחלת לי??

ללמוד לראות את הטוב.

ללמוד לקבל את מה שאי אפשר לשנות.

ללמוד למחול לעצמי.

ללמוד לראות את חצי הכוס המלאה.

שאדע לטפח ולהעצים את הטוב.

שהמשפחה שלי תהיה תמיד כל כך נפלאה.

שכל אהוביי יזכו לבריאות טובה.

שאהיה בריאה ומאוזנת.

שלא אשתגע מהסוכר הזה.

שאורי ואבא יהיו מאושרים שמחים ומלאי סיפוק.

שאורי ימשיך להיות האור שלי.

ואבא האושר שלי.

יומהולדת שמח לי!!!

והיום בדיוק אורי שלי בן ארבע וחצי,

אז אני מאחלת לו את הטוב והיפה השמח והמאושר.

אוהבת אותו עד השמים וחזרה... אינסוף פעמים.

(ככה הוא אומר שהוא אוהב אותי, נכון כייף לי??)

יום שמח לכולם!

אחת הבעיות עם מיטה גדולה זה שאין מצעים מתאימים.

וכך כשהחלפנו את המיטה לאורי ראיתי שאומנם יש לי סט אחד שקניתי מזמם בסופר פארם באיזה מבצע,

אבל זהו אין יותר מצעים למיטת יחיד.

ספרתי להורי אז אמא שלי, סבתא שרה של אורי אמרה, אנחנו נקנה לו, מצעים וגם שמיכה.

סבתא אמרה ועשתה, ואתמול אורי קיבל שמיכה גדולה רכה ונעימה.

וסט מצעים עם ציור של פיטר פן.

הילד היה מאושר.

הבוקר מיד שקמנו הוא בקש להחליף מצעים.

באמת החלפתי לו,

הרי פיטר פן הרבה יותר שווה מהג'רפות שהיו לו על המיטה.

אני לא יכולה לתאר בכתב את השמחה של אוריקי כשהוא ראה את המצעים על המיטה.

הוא החל לקפוץ ולהשתולל במיטה,

לשיר ולרקוד.

צלמתי אותו...

ואוריקי לקח ממני את המצלמה וצילם את.....

 החרב של קפטן קוק.

והחרב של פיטר פן

שהיא חרב הרבה יותר חזקה משל קפטן קוק..

ולסיכום עוד תמונה של האושר שלי במיטתו החדשה המצויידת במעקה בטיחות,

ככה האוצר לא יפול שוב מהמיטה, הוא נפל פעמים השבוע,

מה שהיה מאד מוזר כי על המיטה שלנו ועל הספר הוא ישן הרבה פעמים ולא נפל.

סבתא וסבא תודה רבה על המצעים היפים והשמיכה החמה!!

שבוע נהדר!!!

עריכה מאוחרת:

בכלל קוראים לו קפטן הוק... בגלל הוו שיש לו במקום יש....

נו, טוף תימד לומדים דברים חדשים.

הילדים בגן הלכו לטיול סתיו סביב הגן.

ראו את העננים השטים בשמים,

ראו עלים נושרים,

ראו חלזון דבוק לקיר ועוד המון חלזונות.

אבא בא לקחתהאת אורי הביתה, אז אורי לקח אותו לטיול,

והסביר לו,

"אבא הלכנו לטיול...

הלכנו והלכנו והלכנו והלכנו והלכנו, הסתובבנו הגענו לגינה.

ואז ירדנו במדרגות וחזרנו לגן."

אורי לקח את אבא לטיול אותו הוא הלך עם ילדי הגן.

כששאלתי את אורי מה היה הכי כייף בטיול,

הוא ענה לי.....

"לחזור לגן. כי אני הכי אוהב את הגן"

ערב נהדר!!