צ'מעו סיפור.
אתמול בשש וחצי בבקר נסענו עם אורי לטרם.
הילד השתעל מאד מאד.
והרגיש ממש רע.
לי זה נשמע ממש לא טוב, והחלטנו לקרוא לרופא הביתה.
ובסופו של דבר אחרי שאמרו לנו שזמן ההמתנה מאד ארוך נסענו לטרם.
היינו שם לבד ומיד שלחו את אורי לצילום ריאות,
במיוחד שחזרתי וסיפרתי ששנה שעברה היתה לאורי דלקת ריאות שהמון זמן עד שאיבחנו אותה..
הרופא בדק את אורי, הקשיב לריאות, הסתכל על האוזניים והגרון, ואמר, הכל בסדר זה כנראה איזה וירוס.
תה חם עם דבש, זו התרופה.
בערב עלה לאוריקי החום, נתנו אקמולי, הילד הלך לישון לכמה שעות.
קם חדש לגמרי, ועדיין מאד משתעל.
הבוקר החלטתי אני לא נוסעת ללימודים אלא לוקחת את אוריקי לרופא.
(הרופאה שטיפלה בנו עד עכשיו יצאה לפנסיה ולכן הייתי צריכה רופא אחר, שלא מכיר אותנו..)
קבעתי תור לשעה 10:30.
כמה דקות לפני שיצאתי מהבית, התקשר אלי סגן מנהל טרם בירושלים לבדוק מה שלום הילד..
זה הרגיש לי ממש הזוי,
סיפרתי לו שאורי בסדר, אמנם בלילה היה עם חום גבוהה אבל בסדר,
ושאני בדרך לרופא ילדים.
כמובן שהודתי לו על ההתענינות....
ואז, חשבתי לעצמי....
אף פעם לא התקשרו אלי מטרם אחרי ביקור שם... מה קרה????
ישנן שתי אפשרויות אמרתי לעצמי...
או שנפלתי על איזו סטיסטיקה, שהם מתקשרים לשמוע מה קורה.
או וזה כבר יותר הפחיד אותי, שהצילום ריאות של אורי לא נקרא והבן נכון על ידי הרופא שטיפל בו.
to make a long story short,
הגענו לרופא סיפרתי לו מי הוא אורי ומה הסיפור כולל החשדות שלי.
הרופא בדק, ואמר אכן לא שומעים כלום,
נראה את הצילום... ובקש מטרם לשלוח לו את הצילום.
ו....
הרופא ראה בפיענוח של הצילום שאכן יש לילד דלקת ריאות.
אז לא סתם הילד התלונן ולא סתם הייתה לי תחושה לא טובה.
אני סתם סקרנית לדעת מה היה קורה אם לא הייתי אומרת לאותו רופא מטרם שאנחנו בדרך לרופא...
האם הוא היה שולח אותי אליו??
האם הוא היה אומר לי שטעו...
אני שמחה שהם גילו את הטעות של עצמם והתקשרו לוודא ולבדוק.
ויחד עם זאת שוב נוכחתי לדעת מה שאמא שלי תמיד אומרת...
עם רגשות של אמא לא מתווכחים. אמא יודעת מה יש לילד שלה.
עכשיו הילד בבית עם אנטיביוטיקה,
משחק ונהנה בבית.
מותר לו ללכת לגן כל זמן שאין לו חום...
מקווה שתפסנו אצת זה בזמן הפעם....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי