אני אמא

ממחר אצטרך להתרגל לכתוב 2009.... (וללמד את התלמידים להגיד two thousand  nine )

אז סיכום קצר.

היתה לנו שנה נחמדה.

אני למדתי המון,

על אהבה אין סופית,

על נתינה,

על להיות לביאה,

על דאגה,

על כוחה של נשיקת ריפוי,

על הקשבה,

על תא משפחתי קטן ונהדר.

על בעיות עור של תינוקות.

ואורי??

אוּרי מה למדת??

המון -

לזחול וללכת, לשבת ולקום.

לחבק ולנשק.

ולבקש סיפור או תכנית טלויזיה אהובה.

 לדבר ולהביע את עצמו.

 לדרוש ממני ולקבל.

למד איך מתפעלים את אבא ואיך את אמא.

לבנות פאזלים ובמגה בלוקס, להשחיל חרוזים והדביק מדבקות.

את כל החיות והקולות שם משמיעים.

כל חלקי הגוף - כולל הגומה...

צבעים וצורות.

ועוד המון המון הוא למד.

פשוט מדהים בשנה אחת מתינוק הוא הפך לפעוט שיודע בדיוק מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה.

אני כל כך מצפה לשנה הבאה כדי לראות לאן ננסוק אז.

סיכום חג החנוכה.

בכל יום הקפדנו להדליק נרות חנוכה, רקדנו לנו ושרנו והיה כייף מאד.

נר ראשון הדלקנו שלשתנו בבית. הכנתי סופגניות (האמת כתבתי את זה כבר בפוסט קודם)

נר שני היתי  עם אוּריקי בבית הספר, הוא היה מקסים (כרגיל...) נכנס לכיתה ב' מצא שם את הספריה לקח לו ספר על חתולים, התיישב על הספה הקטנה שיש שם וקרא...

אחר כך מחא כפיים עם כל הילדים ורקד עם אמא בזמן הריקודים.

כל כך התלהבו ממנו, הן הורים של תלמידים שמכירים אותי שנים והן המורים בבית הספר,

הרי הילד הזה הוא ילד של בית-הספר.

לא אשכח את השמחה שהיתה בבית-ספר כשהרתי והאושר של כולם כשילדתי.

נר שלישי הדלקנו שוב לבד בבית

נר רביעי היינו אצל ההורים שלי.

היה נחמד, שרנו ורקדנו אוּרי כמובן עזר להדליק נרות ורקד במעגל עם סבא וסבתא, שמאד התרגשו כי גם הם נהגו כך כשאנחנו היינו קטנים.

נר חמישי היינו במודיעין אצל אחי, כמיות כאלה של אוכל בחליים לא ראיתי.... וגיסתי הכנה הכל....

נר שישי סבא וסבתא באו אלינו, הדלקנו נרות, סבתא בת-שבע הכינה סופגניות ולביבות מתפוחי אדמה.

ואחר כך עשינו קידוש ואכלנו יחד ארוחת ערב.

סבא החזיק לאוּרי את היד ויחד הם הדליקו את החנוכיה.

אוּרי כמובן נהנה מאד לשתות את היין מהקדוש.

נר שביעי.

בבקר היינו במוזאון המדע, אוּרי מאד נהנה לרוץ שם ולגעת בכל. אז מה עם המדע עדיין לא ממש דיבר אליו??

 נרות הדלקנו שוב היינו בבית, בשקט ובשלווה שלנו.

נר שמיני, היינו אצל הוריי,

כולנו - כל האחים, על בני-זוגם וטפם.

אבא שלי נתן דמי חנוכה, הוא נוהג לתת 10 שקלים עלך כל שנת גיל ועוד אחד לשנה הבאה....

יש להורי 9 נכדים מגיל שנתיים עד שלש-עשרה.

הגדולים מחכים לזה כל השנה....

זהו,

חלף לו חג החנוכה, החג שאני הכי הכי אוהבת.

האור והחום המשפחתי פשוט עושה לי את זה.

מה שעיב על שמחת החג היה המלחמה המשתוללת בדרום.

הלוואי שזה היה הסוף של הבאלאגן הזה.

הלוואי שגלעד שליט יצא המסיפור הזה הביתה.

בשבוע שעבר אבא הביא את אוּרי מלאה, בדרך אוּריקי קטף פרח.

הוא בא הביתה ונתן לי את הפרח.

כל כך התרגשתי.

בלילות הוא ישן כל כך חמוד,

כשהוא מתעורר הוא לא תמיד ממש בוכה הוא פשוט אומר...

מָה בּוּק שפירושו אמא חיבוק, איך אני יכולה לעמוד בזה?? מיד אני מחבקת אותו.

עכשיו כבר למדתי לא להוציא אותו מהמיטה אלא לחבק אותו כשהוא במיטה שלו...

בבקרים אוּרי מתעורר בערך בחמש וחצי ואז עד שש אנחנו מתכרבלים יחד במיטה,

ורואים יחד ... לוּלי - זה כזה כייף ממש אין כיף גדול מזה, הילד חם ומתפנק עלי...

לאבא הוא קורא אבא... ולפעמים מי

ולי הוא קורא  owi ולאחרונה זה הפך ל-orl או olee

לסבתא הוא קורא פָאפָא ולבסבא בָּאבָּא ושני הזוגות מתרגשים מאד.

בבקר הוא מבקש לאוכל.. אוּפְס שזה קורנפלס.

ולפעמים בורח לו... פוֹפְס (פלוץ) ואז הוא מכריז על כך בצחוק  ושמחה.

אוּרי מאד הוא את קוֹף וצֶסְס הידועים בשמם קופיף ומוצץ.

הוא גם אוהב פוּף שזה תפוז

ובּוּק שזה בורקס- במיוחד הוא אוהב את אלה שסבתא שרה מכינה עם פזי (הידוע גם בשם מנגולד).

הילד מתעקש לצאת בלי מעיל, וכידוע אנחנו בירושלים וכאן קר..

בקשתי מלאה המטפלת שלו שתטרטר לו במוח לא לצאת בלי מעיל...

ועשיו הטריק הוא...

" לאה לא מרשה לצאת בלי מעיל.." וזה עובד - בנתיים.

הכי מצחיק זה כשהוא עושה פרצוף כזה רציני,

הילד מקמט מצח ומקרב גבות זו לזו ואומר יוֹ יוֹ,

לא לא בשפתנו אנו.

ולסיום...

כמה תמונות....

נכון שהוא מדהים??

השאלה: "כמה אמא אוהבת?"

התשובה: "אָמוֹ אָמוֹ"

מי במראה??

Uwi