אני אמא

מאז שאוּרי היה תינוק קטנטן תמיד אמרתי לו

שהוא שלי...

שלי מהבטן.

אוּרי גם שמע המון המון פעמים שהוא היה בבטן של אמא,

דר' אלחלל הוציא אותו מהבטן שלי ונתן לי אותו.

ואז נשקתי אותו.

וזה היה מאד כייף.

אחר כך אבא הלך איתו,

לימד אותו את שמות האצבעות (האחות טענה שזה קצת מוקדם...)

ושר לו שירים.

טיפלו בו והביאו אותו חזרה לאמא.

הוא היה התינוק הכי מדהים בעין כרם. 

אתמול, אמרתי לאוּרי אתה שלי מהבטן....

אוּרי מחא בתוקף,

"אני של אבא מהבטן."

אבא התנגד בעוז לקביעה.

אני שאלתי את אורי "מי הוציא אותך מהבטן של אבא???"

אוּרי חשב וחשב..

ואז אמר..

"אני יודע!!! דוקטור דוליטל...."

כל כך צחקנו.

אבא אמר,

"כנראה שאם אני הייתי בהריון,

רק דר' דוליטל יכול היה לטפל בי."

שבת שלום.

זכור לי משפט כזה מדקלום,

לא זוכרת את ההמשך.... 

אצלנו העיניין התחיל בזה שאוּרי רצה להיות

טייגר.

אחר כך הוא החליט,

סוס.

אחרי כמה ימים,

פנדה, וזה החזיק מעמד הרבה זמן.

הלכתי לחפש תחפושת ולא הייתה לגודל שלו,

רק לקטנים  יותר.

אז הוא אמר שהוא רוצה ,

אריה

האריה היה עם פנים כל כך עצובים לא רציתי אותו...

אז אתמול הלכנו לחנות הראתי לאורי

פו הדב,

טייגר,

ודבורה.

בקשתי שיבחר.

הילד בדק...

• לטייגר יש זנב.
• לדבורה כנפיים.
• לפו יש חולצה אדומה.
• הדבורה שחור וצהוב.
• טייגר כתום ושחור.
• פו צהוב ואדום.
• לטייגר וגם לפו כובע עם הפנים.

ככה אחרי חשובה עמוקה הילד החליט,

השנה הוא יהיה פו.

ויאכל הרבה דבש.

הוא כבר יודע שהוא רוצה שנכין משלוחי מנות.

הוא יודע שהוא יהיה מחופש וילך לסבא וסבתא לתת משלוח מנות

הוא רוצה להכין גם ללאה, לשלומית ולנטלי הריטמיקאית שהוא מאד אוהב.

פורים שמח.

שבת בבֹקר שלנו מתחילה בעצם מוקדם מוקדם,

כשאוּרי שלנו מתעורר.

לפעמים זה חמש וחצי לפעמים שש ובימי חסד הוא מתעורר בשבע וחצי.

ואז הוא בא אלינו למיטה.

החלק הכי הכי כייפי בשבת בבקר זה להתכרבל יחד במיטה שלנו.

אני זוכרת שגם בבית הורי בשבתות בבֹקר היינו מתכרבלים כולו במיטה של ההורים.

זה היה כייף במשפחת המקור וזה כייף עכשיו במשפחה הקטנה שלנו.

מדליקים טלוויזיה,

ורואים יחד

הופ..

או ניקולודיון...(כמה פרקים יש לדורה?? ודייגו??? למה זה תמיד חוזר על עצמו???)

אז...

אבא בדרך כלל נרדם,

ואורי צופה בתוכניות שלו.

אני קמה

מודדת סוכר

ומכינה לי נס קפה,

בלי סוכר, וטוסט  עם גבינה.

בערך בשמונה שני הגברים שלי קמים מהמיטה...

ומתחיל הדיון של מה עושים היום..

גן חיות??

מוזיאון המדע??

אולי סתם גן הפעמון??

ואולי נלך בכלל לסבא וסבתא?

ומה בדבר שבת פיג'מות-

שבת בה לא יוצאים מהפיג'מה???

אורי לא כל כך אוהב כאלה שבתות.

לפעמים מרוב דיונים אנחנו נשארים בבית.

ולפעמים יוצאים לנו ימי שבת כל כך כפיים.

שבת שלום!