אני אמא

ביום חמישי היה לאורי בגן טיול,

שאלתי אם צריך מלווה נעמי אמרה שכן....

ביטלתי את מה שהיה לי ובפעם הראשונה יצאתי לטיול כאם מלווה.

התרגשתי מאד, עוד חלום שהיה לי לפני שאורי נולד - לצאת לטיול כהורה מלווה.

היינו בגן הבוטני, הילדים למדו על צמחים וצמחי תבלין.

הם הכינו שקיות של ריח לארון ובושם מצמחים.

הלכו להם וטיילו, רצו והשתללו.

בהתחלה אורי היה מאד צמוד אלי אחר כך הוא השתחרר.

היה לי כיף לראות אותו עם חבריו,

לראות אותו מקשיב להסברים.

לראות אותו רץ ומשחק עם חבריו.

הלוואי שאצליח לצאת איתו לעוד טיולים, הרי בשנה הבאה הוא בגן עיריה, והחופשים יהיו מקבילים לשלי,

אז לא כל כך אוכל.

אתמול (שישי) היינו במודיעין,

עידו האחיין שלי יחגוג בר-מצווה בקיץ,

והם החליטו לעבור את התהליך של לקראת בר-מצווה עם הקהילה הרפורמית במודיעין.

אתמול ערכו שם ברכה מיוחדת לילדים שיחגגו בר/בת  מיצווה ועוברים שם את התהליך.

הלכנו אורי ואני לקבלת שבת ותפילת יום שישי בבית הכנסת שלהם.

מאד נהנהתי.

היה שם אדם שניגן בגיטרה וכל הקהילה שרה.

היה היתה תפילת יום שישי ודרשה של הרבה על משמעות הזמן, על שעום דיטאלי לאומת אנלוגי,

מאד מאד מענין ונחמד.

אורי ייש על ידי, קראנו יחד בסר, הוא חיפש מילים שהוא מכיר, ואני הצבעתי על המילים והשירים.

מעניין היה שהוא לא  רצה ללכת לשחק עם יעלי בחוץ, למרות שזו באה כמה פעמים להזמין אותו.

כל כך נהנתי.

השירה האווירה.

בזמן שברכו את הילדים תחת הטלית מחיתי כמה וכמה דמעות התרגשות.

היום נסענו ליד לשריון שבלטרון,

אורי היה בעננים, כל כך הרבה טנקים ועל הרבה מהם מותר לטפס.

הילד היה באטרף של התרגשות..

טיפס ועלה ועלה עוד פעם.

ואני ניסיתי לתת קצת ציונות ואהבהת הארץ,

לספר על קרבות ועל חילים גיבורים.

בהתחלה אורי הקשיב...

ואחר כך כנראה נמאס לו משעור באהבת מולדת והוא הצביע ברגלים.

הלכנו שם באנדרטה, היה עצוב, ואורי החזיק לי את היד.

ראינו כל כך הרבה שמות על לוחות הזיכרון,

ואחר כך חיבקתי את האוצר שלי חזק חזק.

אני חייבת לציין שמאד מאד נעים שם,

נקי ומסודר עם נגישות לנכים.

באמת מקום מכובד ומכבד, אותנו המבקרים את אותם אלה שלזכרת המקום.

בחזרה עוברים דרך החנות,

אורי ראה טנק ורצה אותו...

אני ראיתי מן תיק כזה עם המון המון חיילים טנקים וכאלה,

והראתי לו אותו.

ואז...

הבנתי את הטעות שעשיתי,

אורי מייד ויתר על הטנק ורצה את התיק עם הטנקים...

אמרתי לאבא...

silly me מה הראתי את זה לילד...

ואורי אמר...

אני רוצה את ה..simili

בסופו של עיניין קנינו את ה....

simili ואורי טוען שזה מה שהיה הכי כייף בטיול.

לי היו כמה ימים של כייף אמיתי.

מיום שלישי אורי בחופש.

בטח יהיו לנו עוד כמה וכמה כייפים.

שבוע נפלא!

אתמול אבא ואורי שוחחו, אני ישבתי בחדר השני וכל כך צחקתי.

אורי: "אבא בוא נשחק ביחד"

אבא: "בסדר אורי"

אורי: "בוא נשחק במילחמה"

אבא: "לא, אורי אין לי חשק לשחק במלחמה, אני עייף"

אורי: "אבא אתה ממש כמו פרעה, מבטיח ולא מקיים, גם פרעה הבטיח לעם ישראל לשחרר אותו ולא שחרר"

אני ישבתי בחדר השני ולא יכולתי להפסיק לצחוק.

היום היינו בפקניק יומהולדת של הבן של עדנה חברה שלי.

בכל שנה הם חוגגים לו ולבת דודו בפקניק באיזה מקום.

היום היינו ביער צרעה.

יוו האביב הזה הטריף אותי איזה יופי. כל כך הרבה פרחים כל כך הרבה צבעים.

המון פרפרים וחרקים.... והטבע במלאו יופיו.

טוב נו

אני יודעת שאבא יחלוק עלי... הוא לא הכי אוהב לטייל כשזה על שביל מסודר,

לקחנו איתנו בעות סבון,

כל כך קל עם מים וסבון לעשות ילדים מאושרים הפרחנו בועות הילדים רצו ותפסו אותן,

לא הצלחתי כל כך לצלם אותם .....

כל כך הרבה יופי.

נהנתי... אפילו מאד.

גם אורי נהנה,

לטפס על העצים להסתכל בחרקים,

ללכת בין הפרחים, לשבת ולדבר עם חיליים דימיוניים מטלפון סלוללרי משחק.

הוא הסתכל וציטט את ערוץ הופ.."שימרו על החי והצומח"

וכשראינו ילדים שקוטפים פרחים הערנו להם..

כי אם כל אחד יקטוף פרח לא ישארו בטבע פרחים...

הרגשתי כאילו הרקפות הכלניות ושאר הפרחים ,

חיכו וחיכו לחורף כזה מנהדר ועכשיו הם כולם פורצים ,

ומקשטים את העולם שלנו.

שיהיה שבוע מצויין!